פרשת בהעלותך, כמו ספר במדבר כולו, משקפים את תלאות ה'מדבר' וצרותיו. לאחר המעמד הנשגב של יציאת מצרים, התרוננות הנפש בקריעת ים סוף ושמחת הנשמה בשירת
הרב אהרון בק ר"מ בישיבת ההסדר ראשון לציון קברות התאווה. האספסוף מתאווים לבשר, וסוחפים איתם גם את בני ישראל. העם בוכה למשפחותיו. משה רבינו שומע
(כו) וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בַּמַּחֲנֶה שֵׁם הָאֶחָד אֶלְדָּד וְשֵׁם הַשֵּׁנִי מֵידָד וַתָּנַח עֲלֵיהֶם הָרוּחַ וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים וְלֹא יָצְאוּ הָאֹהֱלָה וַיִּתְנַבְּאוּ בַּמַּחֲנֶה: (כז) וַיָּרָץ הַנַּעַר וַיַּגֵּד
בפרשיות נשא ובהעלותך מפנות את הזרקורים לדמותו של אהרן הכהן. בפרשה הקודמת, הוא ובניו מצווים לברך את בני ישראל בברכת הכוהנים, ברכה שתוכה רצוף אהבה.
בפרשתנו מדבר משה רבינו על לבו של יתרו חותנו, ומנסה לשכנעו ללכת עם ישראל בדרכם אל הארץ המובטחת. בין הפצרותיו נמצא הטיעון המופיע בראש הרשימה:
הפרשיה הראשונה בפרשת בהעלותך, העוסקת במעשה המנורה ובהעלאת נרותיה, נראית לכאורה מיותרת לחלוטין: מעשה המנורה מפורט כבר בפרשת תרומה, ואין כאן שום חידוש על הנאמר
"והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאוה [וישֻבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכילנו בשר]" (במ' י"א, ד) מהו "והאספסוף"? רבי שמעון בר אבא ורבי שמעון
פרשת אלדד ומידד במחנה היא מן הפרשיות המרתקות שבספר במדבר. שניהם קוראים, כביכול, תגר על "מונופול" הנבואה של משה, ומבקשים לאחוז במידת הנבואה. התגובה אינה
עו"ד אילן בומבך, יו"ר ועד מחוז תל-אביב והמרכז בלשכת עוה"ד פרשת בהעלותך מתארת, בהרחבה, את תלונות בני-ישראל, וכך נאמר: "ויהי העם כמתאוננים רע באוזני ה'…זכרנו
שבר הענן וכמות הגשם שירדה ביום ירושלים בעיר הקודש היו נושאי השיחה המיוחדים ביום ירושלים השנה. הרצון לפענח את המגמה האלוקית ומתן הפשר ל"מבול" שירד,
עלון השבת הוותיק והמוביל מזה 20 שנה. ב“שבתון“ מדורים קבועים ומתחלפים על פרשת השבוע, סוגיות בחינוך ובהשקפה, דברי תורה מפולפלים, יהדות ודמוקרטיה, ועוד, הנכתבים על ידי רבנים מוכרים, אנשי אקדמיה ומובילי דעה בציונות הדתית. המגזין נוגע בכל מה שאקטואלי, חם ומעניין את הציבור הדתי. העלון מופץ ב-60,000 עותקים בכ-5,500 בתי כנסת ברחבי הארץ. בנוסף מהדורה דיגיטלית המופצת בעשרות אלפי עותקים.
מייסד ועורך: מוטי זפט
עורכי אתר שבתון: מוטי זפט, ליאת שוקרון
