כל המאמרים במדור בהעלותך

סיפרו פעם על המשגיח המיתולוגי של ישיבת מיר, רבי ירוחם ליבוביץ שיום פטירתו השבת, שפעם עלה לרכבת, ואז הוא שם לב שכפפה אחת נפלה מידו,

עתה, ב'שש אחרי המלחמה', משנדמו קולות המלחמה (לעת עתה) והתפזר האבק, הגיע הזמן של התחקירים והפקת הלקחים. זה הזמן לבחון לאחור את מה שקרה. ולבחון

הגמרא במסכת סנהדרין יז ע"א מבקשת לברר את מקומם של אלדד ומידד, שני נביאים שדומה שצצו משום מקום, והיא מצביעה על הקשר בינם לבין מינוי

בפרשת בהעלותך מסתיימות ההכנות של בני ישראל לקראת היציאה למסע במדבר אל עבר ארץ ישראל. באמצע הפרשה יש צמד פסוקים המוקף משני צדדיו באותיות נו"ן

אחת המצוות שבהן נצטווה משה רבנו במדבר נזכרת בפרשתנו: "עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדָה וּלְמַסַּע אֶת הַמַּחֲנוֹת". כדרכו,

"וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה ה' וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ: וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה ה' רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל". רש"י: עשה לו סמניות מלפניו ומלאחריו,

"סימטריה" – במערכות רבות ובאירועים שונים מוצפת מילה שהופכת להיות התשתית לדיונים ולמחלוקות. במלחמת יום הכיפורים זו הייתה ה"קונספציה"; לפני שנים הופיעה המילה "ניאו-רפורמים" במחלוקות

דת ישראל מבוססת על האמונה בנצחיותה של התורה. אמונה זו מבוססת על שני טיעונים: האחד, שהתורה היא מן השמים. דהיינו, שמשה לא כתב את התורה