כל המאמרים במדור על סדר היום

משפחתו של יעקב אבינו, מייסד ישראל כעם ולא רק כמשפחת אבות, נראית כעומדת להתפרק לחלוטין. מי שלא מכיר את המשך הסיפור, ויתבקש לשער מה עתיד

"וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּו" – אין מאבק שאין לו מחיר. הציפייה כי ניתן להילחם מלחמה

"ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב, ותקנא רחל באחותה, ותאמר אל יעקב: הבה לי בנים, ואם אין מתה אנכי"! –  בשעה ששקעה רחל במצוקתה הקשה

מפני מה לא דיברה רבקה עם יצחק? למה לא הציבה בפניו את הטעות הגדולה שבברכת עשו? והלוא בסוף הפרשה היא כן ניצבת בפני יצחק, וכן

השותפות העמוקה בחוסן, במלחמה, באבל, בכאב – היא חלק מהותי מהסולידריות ומדמותו של האדם. גם מי שלא נמצא במעגל הלחימה ולא נפגע באופן אישי, קרוא

מאבקו של אברהם אבינו להצלת סדום מפני הפיכתה לא נתבאר כל צורכו, ובעיקר בשלושה תחומים. התחום הראשון הוא המוטיבציה של אברהם אבינו – מפני מה

"ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה"  – למה ? זו אחת השאלות המורכבות ביותר והמפליאות ביותר

"העוז והענווה לחי עולמים" – המילים הנשגבות מתוך "האדרת והאמונה" נאמרו גם בהקפות של שמחת תורה, ובבתי כנסת רבים, לפני האזעקות, הידיעות והגיוסים שהתחוללו בעיצומו

כמה מילים על מידת הביטחון, המעניקה את החיזוק והעידוד במצבים קשים: בשעה שניצבו יונתן ונערו בפני מציאות קשה ביותר במלחמה נגד הפלשתים במכמש – בנחיתות

לא יהיה זה פשוט השנה לעסוק ביכולתם של כל ישראל לשבת בסוכה אחת. ניתן לכאורה להתעלם מאירועי יום הכיפורים בתל אביב, ויש סיבות רבות לעשות