כל המאמרים במדור על סדר היום

"ויוסיף דעת יוסיף מכאוב" – דברי חכמת קהלת ביחסו המורכב והעמוק לחכמה מהווים מצפן יסודי ביחס לאין ספור עניינים המקיפים את עולמנו. אנו מכירים את

  עולם גזירותיהם של חכמים ודיני דרבנן הוא אחד העולמות המרתקים ביותר בהשתלשלותה של תורה. הוא מעלה שאלת יסודיות ועמוקות ביותר: מדוע מה שלא אסרה

  שלטון שמפעיל כוח מלמד על בעיה ועל כישלון. המציאות הזו מורה כי יחסי השלטון והעם פגומים. האחריות לכך יכולה לנבוע מכיוונים רבים ומגוונים, ובעיקר

ממשפחה שנראתה כמפורקת לחלוטין – לאב שכל בניו סובבים אותו לקראת מותו, והוא זוכה לברך אותם ולעצב את ״אחרית הימים״ שלהם. התמונה שהצטיירה לפני כמה

שני מקורות סמכות, ששניהם הכרחיים, מהווים את המקור המעמיד את הרב במקומו כמרא דאתרא וכרב של הציבור. מקור סמכות אחד הוא המשך היסוד הגדול של

כיצד פותרים חלומות? כיצד יודעים מה החלום בא ללמד אותנו? הלוואי וידעתי. הלוואי והיו לי את הכלים המסוגלים לפענח את החלומות. שלי, של אחרים. לא

  האם מי שעשתה מעשה פסול או מגונה בעבר פסולה לכל תפקיד ציבורי מכאן ואילך? האם מי שהתבטא באופן מחפיר אינו יכול להיות דובר ציבורי?

גיליונות פרשת השבוע פתחו שער רחב להופעת התורה. בין אם מדובר בדברי תורה ישירים הנובעים מפרשנות התורה, בין אם מדובר במבט על אירועי הזמן מתוך

לסרב. פשוט לסרב. לסרב ליפול לאופי השיח המתנהל היום. לסרב לארוב כל הזמן לאמירה קיצונית כזו או אחרת של מי שהוא יריב אידיאולוגי, להתמקד בה,

סיבות רבות יכולות לחולל הסתרה בין בני זוג. רמב"ן על פרשתנו עוסק בשאלה מפני מה לא גילתה רבקה ליצחק שכבר לפני לידת הבנים נאמר לה