כל המאמרים במדור מטות

נאמר בפרשתנו: "אִישׁ כִּי יִדֹּר… אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה". פירש רש"י: לא יחל דברו –

ההתנתקות של בני גד ובני ראובן דומה להתנתקות המתרחשת כיום בחברה הישראלית, שחלק מהחברה מנתקת את מדינת ישראל מארץ ישראל בקשתם של בני גד ובני ראובן: "אל

אנחנו מוכנים ליפול פעם אחר פעם במלכודת דברי החלקלקות, לא מתייחסים להפרת הבטחות עבר; ולא מתעמקים בקיומן של הבטחות סותרות "ככל היוצא מפיו יעשה" –

    לכבודו של מור אבי עטרת ראשי, הרב מנחם הכהן הי"ו, בעל "תורת עם", בהגיעו לגיל "שיחה" לאיו"ש עמו"ש אחד מקולות הזעקה הנוקבים ביותר

דיבור הוא תקשורת באמצעות שפה. דיבור נוצר מהרכבת מילים מתוך מבחר רחב של לקסיקון, לפי כללי תחביר קבועים. דיבור מאפשר תקשורת עם הסביבה הקרובה. הדיבור הוא

התרחקות משום שנאה ותחרות היא מדרגה חמורה יותר מהתרחקות כדי לשמור על עצמך מעוון לבני גד ובני ראובן מקנה רב, והם מבקשים להתיישב בעבר הירדן

. הזכות לכבוד והחובה לכבד מוקדש לזכר תומך גדול של הישיבה ועולם התורה: הר״ר גרשון (קורט) רוטשילד ז״ל 'הזכות לכבוד והחובה לכבד' היתה שמה של

יש הכרח בהקשבה הדדית להלכי הרוח השונים, בגילוי הבנה ואף אמפטיה לתחושות של הקבוצות השונות בעם מסופר על ר' אריה לוין, שאחרי שהיה יוצא מביקוריו

נכנסנו השבוע לימים של בין המצרים, ימים של אבל על חורבן ירושלים ההולך ומתעמק מן י"ז בתמוז ועד ט' באב. אם נתבונן בפרשיות התורה הנקראות

בתחילת הפרשה, כאשר משה מפרט את דיני הנדרים לבני ישראל הוא פונה תחילה בפנייה ישירה אל מנהיגי הציבור: "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל