כל המאמרים במדור זווית אישית

אי אפשר שלא לראות את הקשר בין שתי פרשיות שהמכנה המשותף שלהן הוא ריצה, מהירות וזריזות בכל מה שקשור לחסד, בדגש על חסד לאנשים זרים.

שני בתים וארבע דמויות מציבה בפנינו התורה, כדי להמחיש ולהנגיד שתי קצוות של ערכים, מידות וגישה לחיים. אברהם ושרה מצד אחד. לוט ואשתו מהצד השני.

לאברהם היה אח בשם הרן, ולהרן היה בן בשם לוט, כך שלוט הוא אחיין של אברהם ואברהם הוא דודו. לאחר פטירתו של הרן, בגיל צעיר

עם בריאת העולם והאדם, מגדירה התורה את מהותו של האדם כך: "וַיִּבְרָא אֱ-לֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱ-לֹהִים בָּרָא אֹתוֹ". מאז, בשונה מבעלי החיים, מוגדר

הימים הנוראים תשפ"ה, שחתמו את השנה הנוראית תשפ"ד, נושאים בתוכם תפילות ותקוות לשנה חדשה ומבורכת. כולנו זקוקים לעבד ולהפנים את מה שחווינו בשנה האחרונה מאז

המשפט הראשון אותו אומר החזן עם כניסת יום כיפור, עוד לפני תפילת 'כל נדרי' הוא "על דעת המקום ועל דעת הקהל". במובן מסוים המילים הללו

אל ראש השנה תשפ"ה ואל החגים שיבואו בעקבותיו, ניכנס כולנו אחרת לגמרי. הן ברמה הפרטית והמשפחתית, והן ברמה הלאומית-הציבורית. השנה המטלטלת שעברנו כולנו, כשאנו עדיין

לפני הסתלקותו, אוסף משה רבנו, גדול מנהיגי עם ישראל, את העם, ומדריך אותם לעתיד לבוא באיזו דרך עליהם ללכת, מה צריך להיות סולם הערכים שלהם,

מצב של מלחמה הוא לא מצב חדש ובלתי מוכר לעם ישראל. לאורך הדורות כולם, לצערנו, נאלצנו להתמודד, להיאבק ולהילחם מול סוגים שונים של אויבים שקמו