ההוראות, הפקודות, וההמלצות הנבואיות למוסד המלוכה אינן מתייחסות לעתיד הרחוק של עם ישראל. הן נוגעות להחלטות עכשוויות ומיידיות על אף שמשטר המדינה היהודית האידיאלי הינו
כאשר הלאום עוסק באופן אינטנסיבי בהקמת המדינה קל מאוד להתבלבל מן המציאות לפנינו הניסוח המקראי לעיקרון הבחירה החופשית, בחירה המאפיינת ומגדירה את האדם בלבד מכל
האם יש קשר מובהק בין קיום מצוות לביטחון כלכלי? האם יהודי החותר ל'צדיקות' צריך לפתח תקוות גנוזות באשר למצבו הכלכלי? מה התמורה ל"עקב תשמעון"? עשב,
התייחסות אל תוצאות התפילה בדרך חשבונאית, 'נעניתי או לא', 'קיבלתי את מבוקשי או לא', מחטיאה את מטרות התפילה הנעלות יותר רבותינו אומרים (דברים רבה יא,
חוסר המשילות, ההססנות, אי העמידה על הדעה ההלכתית המתקבלת בסמכות, מתחילה כבר קודם לחורבן כולנו מכירים את אגדת 'קמצא ובר קמצא' הפותחת את סדרת 'אגדות
לכל 'מסע' כביטוי כולל יש שלושה שלבים מובחנים: יציאה מנקודת המוצא, המסע עצמו והחניה בנקודת היעד. פעמים היציאה היא העיקר כמו: "ויצא יעקב מבאר שבע",
המניע הכלכלי יכול להעיד על התנתקות מן הלאום, על התנהלות שבטית שיש בה כדי להטיל מורך בלב כל עם ישראל התיישבות בני גד ובני ראובן
התוצאה מדהימה משום שהיא מאפשרת מציאות משפטית אמביוולנטית, שלא לומר פרדוקסאלית נוהגים לצטט את- 'הלכה, ואין מורין כן' כדי להסביר את האירועים המסעירים של פרשת
ב'לשון הקודש' המילים והאותיות אינן שרירותיות. טבען תואם לטבע העולם כשהוא לעצמו כתב אות אחת נוטריקון, רבי יהושע בן בתירה מחייב וחכמים פוטרין. אמר רבי
"'וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה בַּחֲלַל חֶרֶב אוֹ בְמֵת אוֹ בְעֶצֶם אָדָם אוֹ בְקָבֶר יִטְמָא שִׁבְעַת יָמים' (במדבר יט, טז). 'בחלל חרב או
