
כשמשה הציץ על הא-לוהים
לבקשת משה "הַרְאֵ֥נִי נָ֖א אֶת־כְּבֹדֶֽךָ", משיב הקב"ה תשובה בעלת שני חלקים עיקריים. חלק ראשון – "לֹ֥א תוּכַ֖ל לִרְאֹ֣ת אֶת־פָּנָ֑י כִּ֛י לֹֽא־יִרְאַ֥נִי הָאָדָ֖ם וָחָֽי", וחלק שני

לבקשת משה "הַרְאֵ֥נִי נָ֖א אֶת־כְּבֹדֶֽךָ", משיב הקב"ה תשובה בעלת שני חלקים עיקריים. חלק ראשון – "לֹ֥א תוּכַ֖ל לִרְאֹ֣ת אֶת־פָּנָ֑י כִּ֛י לֹֽא־יִרְאַ֥נִי הָאָדָ֖ם וָחָֽי", וחלק שני

חז"ל לא אמרו "משנכנס אדר מרבים בשמחה", אלא – "אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה –

במבט מאקרו על פרשת תרומה אנו נחשפים לשני נושאים ארציים- אסתטיקה והמחשה. הקמת המשכן מלווה באופן טבעי בנושאים פרוזאיים אלו. תיאור הבנייה של המשכן פלסטי,

העוסקים בחריצת הדין במסגרות שונות מכונים גם: שופט, פוסק, דיין, רשם. השורשים הלשוניים והרוחניים של בעלי התפקידים הללו, נטועים בדרכי ההבעה הלשונית המדוברת והכתובה (משפט,

מיהו היועץ הטוב? תשובת התורה בפרשתנו מצביעה על כך כי יועץ טוב לא רק צובע בעוז את הפגמים, אלא, ובעיקר, מציע פתרון ישים. משה רבנו

פעמיים בלבד נאלץ החבר להודות בפני מלך כוזר כי הוא (מלך כוזר) צודק. באחת מהן, מקשה מלך כוזר כך: "… אם כן, הלא אתה עובר

פרעה, עמלק וערב – רב, הם רק חלק מכינויי הגנאי בהם משתמשים בחוגים מסוימים כנגד אחים מעם ישראל. ייתכן וצריך להרהר שנית בעניין, לאור הידוע

בשנת 2448 לבריאת העולם, מופיע שליחו של הא-ל בפני מועצת חכמי היהודים במצרים ובפיו הבשורה – נשלחתי לגאול אתכם ממש בקרוב. עיתונאי החצר של המלך

בני ישראל בפשטות, הם בניו של ישראל, זהו פשוטו של מקרא: "וְאֵ֗לֶּה שְׁמוֹת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַבָּאִ֖ים מִצְרָ֑יְמָה…" (שמות א,א), אלה הם שמות בניו של בחיר

אפשר לחתוך את המתח באוויר. שנים עשר האחים עומדים ליד מיטת אביהם הזקן הנוטה למות. כולם נקבצו ובאו לשמוע את ברכתו ונבואתו טרם ייפרד