כל המאמרים במדור הגיגים

האם אנו צריכים להמשיך לחוג את חגנו הלאומי הראשון באותה הדרך שבה חגגנו בכל שנות הגלות? האם עצמאותנו אינה מחייבת שינויים לפחות ברכיבים הלאומיים של

הסכמה הבסיסית שעל פיה נוצרים ימי זכרון וחגים בכל העמים והתרבויות הינה: אירוע הסטורי- זמן- ריטואל. על פני ציר הזמן שנראה כעובר מן העבר אל

"לֹא־תְקַלֵּל חֵרֵשׁ וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹקיךָ אֲנִי ה'". אדם שומע מותר לקלל? ומדוע המצווה נוסחה בחרש דווקא, הלא ממילא הוא אינו שומע?

האם אנו צריכים להמשיך לחוג את חגנו הלאומי הראשון באותה הדרך שבה חגגנו בכל שנות הגלות? האם עצמאותנו אינה מחייבת שינויים לפחות ברכיבים הלאומיים של

על ענוותנותו של משה רבנו לומדים גם מן הפסוק: " וַיִּקְרָ֖א אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיְדַבֵּ֤ר ה' אֵלָ֔יו מֵאֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד לֵאמֹֽר". רש"י על אתר: "' ויקרא אל משה'

ספרתי שנים-עשר טעמים שונים (לפחות) לשם 'שבת הגדול'. ריבוי הטעמים יכול להעיד על חוסר ידע או חוסר בהירות למקור הכינוי וגלגולו. בהקשר זה, יש להבחין

מאורע הלידה הינו מן המאורעות המשמחים ביותר של האדם. והנה דווקא שם, אנו מוצאים מושג כמו 'טומאת יולדת'. היחס של חז"ל אל חיי אישות הוא

נדמה כי הפסוק המתאר את סיבת מותם של נדב ואביהוא מפורש למדי ( ויקרא פרק י,א): " וַיִּקְח֣וּ בְנֵֽי־אַ֠הֲרֹן נָדָ֨ב וַאֲבִיה֜וּא אִ֣ישׁ מַחְתָּת֗וֹ וַיִּתְּנ֤וּ בָהֵן֙

עדיין מהדהדת באוזני אמירתו של כתב בכיר בטלוויזיה שאמר בערך כך: 'גם אם פלוני ייצא זכאי במשפטו, הוא לא יוכל לחזור לתפקידו (הרם) טרם התפוצצה

היסטורית קשה לנתק את סיפור המגילה מן המאורעות שהתרחשו בארץ ישראל באותה עת. את אשר התרחש בארץ ישראל אנו יכולים למצוא בעזרא ונחמיה. אירועי המגילה