כל המאמרים במדור הגיגים

המציאות המכוערת אותה אנו חווים מידי יום מבטאת ריב ומדון א.ד גורדון הבחין בכתביו בין שני סוגים של אמיתות – אמת של ידיעה ואמת של

"ויפן וירד משה מן ההר ושני לוחות העדות בידו לוחות כתובים משני עבריהם מזה ומזה הם כתובים, והלוחות מעשה אלוקים המה והמכתב מכתב אלוקים הוא

"וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי-קֹדֶשׁ, לְאַהֲרֹן אָחִיךָ, לְכָבוֹד, וּלְתִפְאָרֶת. …וְאֵלֶּה הַבְּגָדִים אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ: חֹשֶׁן וְאֵפוֹד וּמְעִיל,… וּכְתֹנֶת תַּשְׁבֵּץ, מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט; זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן תּוֹלַעַת שָׁנִי, וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר מַעֲשֵׂה

"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה. מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי". וכי אפשר לצוות על תרומה? האם עצם הציווי לתרומה איננו מבטל את יסוד התרומה? האם עדיין יקרא לזה

"נעשה ונשמע"; זו ההמלצה שלנו לילדינו? האם זו הדרך המייצגת את היהדות, ציות עוור? לאחר האירוע מלא ההוד של ההתגלות ועשרת הדברות, אנחנו מתחילים טקס

הורה, מנהיג, מפקד, מנהל – סמכותיים, אינם אלו המטילים מורה על הכפופים להם עד להופעתו בפרשה, לא ידענו הרבה על יתרו חותן משה. בפרשתנו הוא

האם האלטרנטיבה, החזרה לתוככי סיני, היתה קלה יותר עבור העם? "וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם, וְלֹא נָחָם אֱ-לֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, כִּי קָרוֹב הוּא. כִּי

במכת החושך כותבת התורה: "…וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלֹשֶׁת יָמִים… וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם". כדי לענות על השאלה כיצד זה התרחש,

העבדות כמציאות תודעתית המשיכה להיות חלק מהוויתם, ובעצם, מהוויתנו עד היום הזה כה אמר ז'אן ז'אק רוסו הפילוסוף הצרפתי- "האדם נולד חופשי, ובכל מקום אסור

עם ישראל אינו האוסף של יחידים המאכלסים אותו, אלא ישות רוחנית נפרדת ושונה על פי הפסוק הפותח את ספר שמות – "וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל