ההשתוקקות לירושלים ולארץ
הרב הנזיר, ר' דוד כהן זצ"ל, מתלמידיו המובהקים של הרב קוק, כתב ביומניו (קול צופיך עמ' קלג): "היום הגדול כ"ח באייר, יום בואו של מרן
הרב הנזיר, ר' דוד כהן זצ"ל, מתלמידיו המובהקים של הרב קוק, כתב ביומניו (קול צופיך עמ' קלג): "היום הגדול כ"ח באייר, יום בואו של מרן
מונה מספר לכוכבים לכולם שמות יקרא – מדברי מורנו הרב עמיטל הי"ו למדנו כי בפסוק זה מצוי המתח הגדול בין הקולקטיביות לבין האינדיווידואליזם. חלקו הראשון

"יש ידיד טוב לכולנו, ניקיון הן זהו שמו, הוא תמיד שומר אותנו, אנו גם נשמור אותו". כך שרנו כשהיינו ילדים. בחברה המודרנית הניקיון מתקשר דרך
סיומו של ספר במדבר הוא בעצם ההכנות האחרונות לקראת הכניסה לארץ ישראל. שהרי, למרות שלפנינו עוד חומש שלם עד לספר יהושע, הרי שרוב רובו של
לפי שגרם מנשה בן יוסף לשבטים לקרוע בגדיהם – על מעשה הגביע הנמצא באמתחת בנימין, לפיכך נקרעה נחלתם חציה בארץ וחציה מעבר לירדן. פסיקתא זוטרא,
"ככל היוצא מפיו יעשה" – עולם ההלכה הצליח להטמיע יחס מורכב מאוד לנדרים. הלכות נדרים בשולחן ערוך פותחים בהתנגדות עיקשת לנדרים, המובאת על המשנה הקובעת
וַיְדַבֵּר אֶל הָעֵדָה לֵאמֹר סוּרוּ נָא מֵעַל אָהֳלֵי הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה וְאַל תִּגְּעוּ בְּכָל אֲשֶׁר לָהֶם פֶּן תִּסָּפוּ בְּכָל חַטֹּאתָם.] וַיֵּעָלוּ מֵעַל מִשְׁכַּן קֹרַח [דָּתָן
עד כדי כך מזוהה קרח עם נושא המחלוקת, עד שחלק ממוני תרי"ג המצוות מנו מצוות לא תעשה "ולא יהיה כקרח וכעדתו". כך למשל מנה ר'

המקרא והתלמוד, ספרות ההלכה והפוסקים, רוויות במחלוקות אינספור. בניגוד לתדמית – שניזונה במידה רבה ממחלוקתו של קורח – חכמי ישראל לא ראו במחלוקת כשלעצמה דבר

האם יש בידינו מכשיר המאפשר לדעת מתי מדובר במחלוקת שהיא לשם שמיים ומתי מדובר במחלוקת שאינה לשם שמיים? הלוא כל אחד משוכנע, בשעה שהוא נאבק