שירה סגל"אֲרֻכָּה היא מֵאֶרֶץ מִדָּהּ וּרְחָבָה מִנִּי יָם", כך נאמר על התורה (איוב יא, ט), ומעיינה לא אכזב מעולם. נראה שהטכנולוגיה המתפתחת, עם תוכנות לחישובי גימטרייה ודילוגי אותיות ובינה מלאכותית שמבינה הקשר, מאפשרת לדלות ממנה היום יותר מתמיד. רב שחיבר ספרים על צפונות התורה ופרופסור אקדמאי שהיה חתן חידון התנ"ך העולמי, מוכיחים, כל אחד בדרכו, שהטקסט הקדוש עוד רחוק מלגלות את כל סודותיו
"קיבלנו חכמה מדהימה, 'כי לקח טוב נתתי לכם', שהוא באמת טוב. אין דבר יותר טוב מהתורה. כאשר מי שמבקש לבחון האם מדובר במסמך בעל מקור א-לוהי, יכול למצוא לכך ביטוי מצפונות בתורה, שזה דבר מוכח", אומר הרב שמואל יניב, חתן פרס היצירה התורנית ומחבר סדרת הספרים 'צפונות בתורה'. "התורה נכתבה בפשט, בדרש ברמז ובסוד. זה המקצוע שנקרא רמז. זה בנוי בחכמה כל כך יפהפיה ומתוקה שאי אפשר להאמין".
הרב יניב מסביר: “כל הספרים שעוסקים בצפונות בתורה עוסקים בממצאים מוצפנים בתורה, ומוכח שהכתוב התכוון אליהם", ומיד מביא דוגמא אקטואלית "אנחנו עוסקים עכשיו במספר 7. לקראת חג השבועות, שנקרא כך בגלל שבעת השבועות שסופרים לקראתו. נתחיל מהשבת- שבעה ימים. בדקתי את כל הפרשיות שעוסקות בשבת, בחגים, בשמיטה וביובל, שהבסיס שלהם הוא 7, וכולם, ללא יוצא מן הכלל, בנויים על יסוד של 7. ניקח לדוגמה את הפרשיות שעוסקות בשבת, יש עשר כאלה. בכל אחת מהן, ערך הפסוק האחרון מתחלק ב־7. יכול להיות דבר כזה במקרה?"
"ניקח את הפעם הראשונה שהתורה מצווה על שבת – ‘ויכולו’. אם נבדוק את הפסוק האחרון, נראה שגם הוא מתחלק ב־7 בגימטריה. הוא בנוי בחכמה נהדרת, יש שם אדריכלות מושלמת. אפשר לחשוב שזה קורה במקרה? כולם טבועים באותו מטבע של 7. כלומר, הגימטריה מוכחת, מפני שזה קורה בכל הפרשיות".
דוגמא נוספת: “אנחנו סופרים 49 ימים ומגיעים לחג מתן תורה, שבע פעמים שבע. ניקח את המילה ‘בראשית’: מהאות ת׳ הראשונה נספור בדיוק 49 אותיות, האות ה־50 תהיה ו׳. עוד 49 אותיות – ר׳. עוד 49 – ה׳. קיבלנו את המילה ‘תורה’. זה קורה בכל אחד מחמשת חומשי תורה."
הכל כתוב בתורה
“עסקנו עכשיו בדילוגי אותיות, מה שנקרא 'קודים'. עכשיו ננסה לבחון האם התורה, באמצעות הקודים, לימדה את מה שמתרחש בעולם, כלומר, כמו שאמרו חז״ל: ‘ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא’ (תענית ט ע״א) -אין דבר שמתרחש בעולם שלא כתוב בתורה. זה יומרני מאוד, אבל נראה דוגמה אחת.”
“אני רוצה לדעת האם התורה הצפינה את סיפור מגילת אסתר. יש לנו את המסורה שקיבלנו מאבות אבותינו שאומרת כמה אותיות ומילים יש בכל מקום. אנחנו יודעים שבמגילת אסתר יש 12,111 אותיות. זה מספר זהב, לפי המסורה."
עכשיו אני הולך לשאול את המחשב האם הוא יכול למצוא את המילה ‘אסתר’ בדילוג המינימלי. מפני שככל שהמרחק קטן יותר, מבחינה הסתברותית הסיכוי שזה מקרי נמוך יותר." המילה אסתר מופיעה בתורה: ‘מפניך אסתר’ – בפרשת בראשית, בסיפור קין והבל."
אני שואל את המחשב אם הוא יכול למצוא ליד המילה ‘אסתר’ גם את המילה ‘מגילת’. למה? כי המילה ‘אסתר’ לבדה יכולה להיות שם פרטי, אבל אם אני מוצא ליד זה גם את המילה ‘מגילת’, זה כבר קשר משמעותי.
והמחשב מוצא: במרחק קצר מהמילה המילה ‘אסתר’. מופיעה המילה 'מגילת'. כיצד? בדילוגים של הקוד 12,111 אותיות נקבל את כל 4 האותיות של המילה 'מגילת'. אולי זה קרה במקרה? אני בודק גם אם מופיעות המילים ‘מרדכי’ ו‘המן’ באותו קוד, והמחשב מוצא אותן. אני רוצה לראות אם המילה עמלק מופיעה, זה יותר מעניין, כי זה ציר הרשע של אותה תקופה. המילה ‘עמלק’ מופיעה לראשונה בתורה הרבה לפני הדמות ההיסטורית שאנחנו מכירים. והמחשב מוצא אותה בדילוגים של 12,111 אותיות מהאות ע' של המילה עמלק, וכך את כל האותיות של המילה ‘עמלק’, בדיוק לפי הסדר.
הרב משתמש בתוכנה ייעודית לבדיקה של הדברים. “רבים משתמשים בתוכנה מהסוג הזה. לא בעיה להשיג אותה ולא בעיה להשתמש בה. אפשר לבדוק בתוכנה את כל מה שאני אומר, ולראות שאני צודק. וזה מדויק.” הוא מוסיף כי היקף העבודה רחב בהרבה ממה שנדמה.“ב־15 הספרים שכתבתי יש כ־14 אלף עמודים, וזה עוד חלק קטן ממה שפרסמתי. יש לי עוד הרבה מה לפרסם."
אורות בהירים וחזקים
כעת עובר הרב לשלב נוסף לפיו העניין מתפרש לעומק באמצעות הצפונות. "זה לא סתם "משחקים", אלא הסבר של התוכן הפנימי שיש בפסוק. למשל, הפסוק הראשון צריך להסביר את הדבר הכי מסובך שקרה בעולם, איך יכול להיות שהעולם נוצר יש מאין."
"הפיזיקה מדברת על המפץ הגדול, וזה מוכח בהרבה מאוד מבחנים. זה די מפורסם שהעולם נוצר בלי זמן, בלי מרחב, בלי אטומים ובלי חוקים. היה ‘אין’, ואז נוצר עולם. איך זה נוצר? הכתוב אומר: ‘השם בחכמה ייסד ארץ’. כלומר, באמצעות ה'פטנט' הזה שנקרא ‘חכמה’ נוצר יש מאין." לאחר שהבנו זאת הוא עובר לפסוק עצמו "אם נסתכל על הפסוק הראשון בתורה, נראה שהערך שלו מתחלק בגימטריה של ‘חכמה’ ב- 15 צורות. זה משהו מדהים, איך נוצר דבר כל כך מורכב. הכול בחכמה, שהערך של המילה 'חכמה' בגימטריה הוא 73. הפסוק צריך לבאר איך נוצר דבר כזה שנקרא עולם, אז הוא בא ללמד אותנו שזה נוצר בפטנט הזה שנקרא חכמה."
הרב מביא דוגמא נוספת מהפסוק שמע ישראל "זה מדהים לספר מה כתוב בפסוק הזה. יש כאן 6 מילים, 25 אותיות, ניקח את הגימטריה של הפסוק ונראה שהיא מכפלה של 13 כפול 86. 86 זה המילה 'א-לוהים' שכתובה בפסוק, ונמצאת גם המילה 'אחד', מכפלה של 13 כפול 86 הפסוק מסביר את המהות שיש כאן, זה הדבר המדהים בסיפור הזה."
היינו יכולם לחשוב שמא מוטב שלא לגלות את הצפון לכל? על כך משיב הרב "הגאון מוילנא אומר שחלק מתהליך הגאולה יהיה שיתבאר הסוד של הצפון בתורה. שהרזים הם מוכחים. הוא גילה שלוש נקודות, ואני הלכתי בעקבותיו. הוא אמר שדור הגאולה יצטרך מופתים ברמה של מעמד הר סיני, ויהיו לו אותם, הם יתגלו לו. הוא כמובן לא ידע על המחשב, אבל מתברר שמה שהוא אמר נכון. זה התגלה. זו אמת."
"אנחנו דור ספקני, עם המון פיתויים שמעוררים אותנו לעשות דברים לא טובים. השפע לא תמיד מתוק, לפעמים הוא אפילו הרסני. לכן צריך איזון, צריך אורות יותר בהירים וחזקים, כדי שתישאר בחירה חופשית”.
ועדיין נראה שהתחום לא מדובר מספיק. "אם יקבלו את ההנחה שלי שהיא מוכחת, הרי שיש כאן את המהפכה הגדולה בעולם, רואים את מעמד הר סיני בעיניים, ומתחייבים לעשות שינוי רדיקלי בכל מערכת החיים. זה כמובן לא קל. לעשות מהפך בחיים זה דבר מאוד קשה. גם אם אני עכשיו אוכיח באותות ובמופתים, אני לא בטוח שאדם ישנה מיד את כל אורח החיים שלו."
"למרות שקיבלתי פרסים חשובים מאוד, יש לי את פרס היצירה התורנית, עליו חתמו 16 מתמטיקאים חשובים, ועוד, ולמרות שהחברים שלי שעשו מחקרים מדוייקים עם אמות מידה מחמירות, עם טובי הסטטיסטיקאים והמבקרים, זה עדיין לא יוצר את המהפכה הראויה. אנשים אומרים: לא יכול להיות שאתה דובר אמת, לא יכול להיות שהתורה היא מסמך מחייב ומוכח," אומר הרב.
הקפיצה הגדולה
"בעבר החיפוש התבסס בעיקר על התאמה בין מילות מפתח, בדומה למנועי חיפוש קלאסיים. היום, המערכת כבר לא מחפשת רק מילים זהות, אלא מבינה משמעות והקשר”
פרופ’ רונן פלדמן מלמד באוניברסיטה העברית, בבית הספר למנהל עסקים, וכן בתוכנית הנחשבת לאחת המובילות בעולם להכשרת אנליסטים פיננסיים בניו יורק. “פעם בשבועיים, בבית הכנסת שאני מתפלל בו, אני מעביר את דבר תורה,” הוא מספר “וזה תמיד מתחלק לשניים. בהתחלה אני משתף בדברים חדשים שלמדתי בשבועיים האחרונים שמראים איך AI יכול לעזור בתחומי היהדות.” לחלק השני-דבר התורה עצמו פרופ' רונן פלדמן משתמש בכלים כמו ChatGPT ו־Claude . “אני רואה שהאיכות של מה שאני מצליח לייצר עולה כל הזמן. אם פעם זה היה קצת בדיחה, למשל כשניסיתי לחפש גימטריות, זה היה די מביך, היום זה הרבה יותר טוב. רואים את השיפור בצורה מאוד משמעותית.”
תחומי המחקר שלו כוללים מודלים של שפה גדולה (Large Language Models; LLM) ועיבוד שפה טבעית, התחומים שעומדים בבסיס המהפכה של כלי הבינה המלאכותית כמו ChatGPT. פלדמן בנה תוכנה שיודעת לקרוא את דו"חות חברות, את כל שיחות הוועידה שלהן, פרסומים וידיעות חדשות בתקשורת, לנתח את המידע, ובהתאם לתת באופן אוטומטי המלצות, בעיקר לחברות, איזה מניות לקנות ואיזה למכור.
הוא החליט להשתמש באותן הטכנולוגיות כדי לפתח מערכת שתהיה מסוגלת לענות על שאלות בחידון התנ"ך.
חידון התנ"ך
על הקשר לחידון התנ"ך הוא מספר “בשנת 1979 הייתי חתן חידון התנ״ך העולמי ומאז, כל שנה אני כמובן מאזין לחידון כדי לראות אם אני עדיין זוכר. זה היה אתגר לפני יום העצמאות שאני אראה כמה המערכת מצליחה לענות על השאלות בעצמה. והאמת שאפילו היו שאלה או שתיים שהמתמודדת לא ענתה נכון והמערכת ענתה נכון".
“בניתי בהתחלה כמובן את השלד באמצעות Claude ,” הוא אומר. “זה יחסית פשוט. אם כי עברית זו שפה הרבה יותר קשה בעיקר מבחינת המורפולוגיה העברית (ניתוח המבנה של המילה) שהיא הרבה יותר מסובכת מהאנגלית בגלל הניקוד, ובגלל אותיות בכל״ם – המערכת צריכה לדעת אם הן חלק מהמילה או רק תחילית, וזה תלוי הקשר. לכן זה הרבה יותר מורכב. אם למשל הייתי צריך לעשות חידון תנ״ך של הברית החדשה, זה היה הרבה יותר פשוט. אבל כשאתה עובד בעברית, אתה צריך הרבה יותר שלבים".
לאחר בניית השלד, הוא הזין למערכת חידונים של שנים קודמות עם השאלות והתשובות, והכניס אותה למוד אוטומטי. "אמרתי למערכת תתכוונני בצורה אוטומטית באופן כזה שבסופו של דבר תצליחי לענות על כל השאלות את התשובות הנכונות, ואת יודעת את התשובות הנכונות אז את יודעת אם הצלחת או לא. "
בנוסף פרופ' פלדמן רצה מערכת שלא מחוברת לאינטרנט, כזו שתעשה את כל הניתוח באופן מקומי. "ביקשתי מClaude להוריד עותק מקומי של התנ"ך, עשיתי צילום מסך מהאתר של ספריא (ספרייה דיגיטלית מקוונת של טקסטים יהודיים) והוא לבד הבין שזה משם ומיד הוריד את המבנה של כל התנ"ך". כך נבנתה מערכת שמאפשרת חיפוש וניתוח ממוקד לפי ספרים: "יש לי את הכל מחולק לפי ספרים אז אני יכול להגיד- תחפש לי רק ביהושע, או תעשה ניתוח רק בישעיהו, אני יכול לבחור בדיוק באילו ספרים לחפש. לדבריו, התוצאות מרשימות במיוחד. "המערכת הגיעה לציון של 96.5 מתוך 100, שזה כמעט מושלם! ומדובר בשאלות מורכבות, לא חיפוש טקסטואלי פשוט".
המערכת שבנה כוללת גם ממשק גרפי ידידותי, שבו המשתמש יכול להזין שאלה ולקבל את התשובות שהמערכת מצאה.
רק ההתחלה
מבחינתו, זו רק ההתחלה. “מה שעשיתי עם התנ״ך הוא ראשוני יחסית. היום אין שום בעיה לעשות ניתוחים כאלה גם לכל המשנה, התלמוד, והרבה מספרי השו״ת. אם פעם היה צריך פרויקט ענק כמו ‘השו״ת של בר־אילן’, עם צוותים שעבדו שנים, היום אפשר לבנות מערכות כאלה בתוך שעות. אני מאמין שאנשים יתחילו לקחת את הטכנולוגיות האלה ולעשות ניתוחים הרבה יותר מעניינים של אוצרות היהדות.”
כשנשאל מה היתרון של הטכנולוגיה החדשה על פני מערכות ותיקות כמו פרויקט השו״ת, פרופ’ פלדמן מצביע על ההבדל המרכזי: הבנה סמנטית. בעבר החיפוש התבסס בעיקר על התאמה בין מילות מפתח, בדומה למנועי חיפוש קלאסיים. “היום,” הוא מסביר, “המערכת כבר לא מחפשת רק מילים זהות, אלא מבינה משמעות והקשר.” כלומר, גם אם משתמשים בשתי מילים שונות לחלוטין, המודל מסוגל להבין שהכוונה דומה. “זו הקפיצה הגדולה,” הוא אומר. “המעבר מחיפוש טקסטואלי פשוט לחיפוש סמנטי מורכב, שמבוסס על משמעות והקשר. רואים ממש שהמודל מבין את הטקסט ואת הקשר שלו לשאלה שנשאלה.”
כדי להמחיש את ההבדל, פרופ’ פלדמן נותן דוגמה פשוטה: חיפוש אחר “נשים חכמות” בתנ״ך. “לא תמיד יהיה כתוב ‘אישה חכמה’, אבל לפי המעשים שלה אתה מבין שהיא פעלה בחכמה. אם קודם היה צריך לדעת את הניסוח המדויק,” הוא אומר, “היום מספיק שתגדיר את הרעיון שאתה מחפש והמערכת כבר תמצא עבורך את ההתאמות.
יהיו גם אתגרים. "בתלמוד יש הרבה יותר טקסט, ומה שמעניין יהיה לראות איך המודלים יתמודדו עם ארמית," הוא אומר. כל המודלים האלה מבוססים על אימון של כמויות עצומות של טקסטים. "בעברית יש הרבה חומר, בארמית הרבה פחות. לכן אין לי מושג עדיין עד כמה המודלים יצליחו להתמודד עם זה. אמנם יש קהילות דוברות ארמית בסוריה או בעיראק, אבל אני לא יודע כמה טקסטים הן מפרסמות שאפשר להשתמש בהם לאימון. זה בהחלט יכול להיות כיוון מעניין למחקר עתידי.”
כיוון מעניין נוסף הוא שילוב בין גימטריות להבנת תוכן והקשר. “נניח שאתה מחפש פסוק מתאים לילד בר מצווה. אתה לא רוצה רק גימטריה, אתה רוצה גם שהפסוק יהיה חיובי ומתאים לעולם התוכן שלו.” כאן, לדבריו, נכנסת היכולת של מודלי השפה לבצע להבין האם הטקסט חיובי או שלילי. “בעולם הפיננסי אני עושה את זה כל הזמן,” הוא אומר. “אבל אפשר לעשות את זה גם בעולם התורני. המערכת יכולה למצוא אוטומטית רעיונות, פסוקים ותכנים מתאימים. זה העתיד, הסוכנים האוטומטיים האלה.” הוא מסכם.
