מעוז צור – לך נאה לשבח?
בנימין מונק – מנהל מכון ירושלים לחזנות
כמדומה שאין נעימה אשר חדרה לכל הרבדים בציבור היהודי בכל מקום בתבל – כמו הנעימה הידועה של "מעוז צור". כאן נפגשו מזרח ומערב, הכיפה הסרוגה עם הכיפה השחורה ואף אלו שאינם חובשים אותה כלל ועיקר: כולם כולם שרים את מעוז צור באותו לחן עצמו! אפילו בחצרות החסידים השמרנים ביותר במאה שערים – מפזמים את הלחן אשר מהעבר השני של ה"מתרס" – מושר בקיבוצי השומר הצעיר… הדבר אומר דרשני!..
הפלא יגדל שבעתיים לו ידעו כל המשתמשים בלחן הקליל והנחמד הזה כי מקורו הוא מפוקפק ביותר וכי על פי כל הידוע הוא שאוב ממקורות זרים – כמעט קרוב לודאי מן הכנסיה הנוצרית גרמנית! חדי האוזן שבינינו יקלטו את סגנון המוסיקה המערב אירופית שמקורה אי שם בגרמניה של ימי הביניים. אמנם מובא בתשובות הב"ח כי אין איסור לשיר לחן שאינו יהודי אם לא שיוחד לעבודה זרה – ואין כוונתנו לבעיה הלכתית, אך תמוה הדבר כיצד זה חדר לחן זר כל כך לתוך כל בתי ישראל ודוקא בחג החנוכה, חג שאנו מציינים בו את עצמאותנו הרוחנית ושחרור מכבלי זרים!
אכן ישנם לחנים רבים ל"מעוז צור" אשר באו מתוך העם היהודי. גם בחצרות החסידים עדיין שומעים לחנים כאלו (אם כי כאמור, אלו באים בנוסף ללחן הידוע), גם חזנים וזמרים רבים הלחינו את הפיוט. בעיקר ידועים לחנים ל"יונים נקבצו עלי" ממלחינים וזמרים שונים ומגוונים – אך גם לבתים אחרים של הפיוט הנודע. לצערנו כל הלחנים הללו לא התקבלו בעם.
יש אכן לקוות כי יום יבוא ויתקבל בציבור – על כל גווניו – לחן חדש ל"מעוז צור" – לחן שהוא על טהרת עם ישראל. או אז נשיר בשמחה "לך נאה לשבח… קבעו שיר ורננים".
תשס"ח