בין מחברות ריקות
בין מחברות ריקות, עיפרון לעוס, ילדה יושבת, ברישול, בלי נימוס. בכיתה יש רעש, לומדים על קמץ, בלבה שקט מלא עולמות
בין מחברות ריקות, עיפרון לעוס, ילדה יושבת, ברישול, בלי נימוס. בכיתה יש רעש, לומדים על קמץ, בלבה שקט מלא עולמות
מעבר לגבול, מבעד לגדרות, הם נמצאים. נלחמים. מתייסרים. מעבר לכל דימיון, לא מתקבל לא נתפס בשכל האנושי. חיה אותם בכח,
עד שלא ישובו ליבי אינו שקט ולא רגוע. עד שלא יקומו מכאבם, הלב שלי קרוע.