כל המאמרים במדור הגיגים

מינוס מינוס – פלוס

השיקול של 'אין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות', מבוסס על שיקול לוגי פשוט "וּכְתַבְתָּם עַל־מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ" (דברים ו, ט). "דתניא: בית שאין לו אלא

קראו עוד »

היגיון היציאה למלחמה יזומה

משה אכן היה יכול להכריז מלחמה על מואב גם בלי שהתבקש לכך מפורשות, בשל שיקול של קל-וחומר על הציווי של הקב"ה למשה – "אַל-תָּצַר אֶת-מוֹאָב,

קראו עוד »

  ושוב לעניין 'עין תחת עין'

אם הדרש הוא הפשט הפשוט, מדוע כותב התורה לא כתב את כוונתו במילים ברורות וחדות יותר? הנשקה, במאמריו 'על היחס שבין המדרש והפשט' עומד על

קראו עוד »

שיעור בלוגיקה מדרשית

מידות הדרש מחולקות למידות לוגיות ולמידות טכסטואליות "ומנין שנכנס שבט לוי לא"י? שנאמר (במדבר כו) כי אמר ה' להם 'מות ימותו במדבר' אלו היו ישראל

קראו עוד »

'נוטריקון' ו'לשון הקודש'

הנוטריקון מסמל מילה שלימה, אולם אות אחת אינה משקפת תוכן בעל חשיבות מספקת ב'לשון הקודש' "כתב אות אחת נוטריקון, רבי יהושע בן בתירה מחייב וחכמים

קראו עוד »

רצח ומוסר דאונטולוגי

חרב אשר נהרג בה המת נחשבת בעצמה אבי אבות הטומאה והנוגע בה נעשה בעצמו אב הטומאה  "וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה בַּחֲלַל חֶרֶב אוֹ

קראו עוד »

חוקי 'דה-מורגן' ופדיון בכורות

אם נחפש את המשותף למה שאינו מיטלטל ולמה שאין גופו ממון, אנו עשויים למצוא את עצמנו במבוכה   "כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לְכָל בָּשָׂר אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ

קראו עוד »

על פשט ודרש  

המושג 'פשט', אינו באמת המשמעות המילולית גרידא, אלא המשמעות הפשוטה יותר, מתוך מכלול השיקולים   "וְכִי תִשְׁגּוּ וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר דִּבֶּר

קראו עוד »

מקור 'קל וחומר' ו'דיו'

"ר' ישמעאל אומר: בשלוש עשרה מדות התורה נדרשת: מקל וחומר, מגזרה שווה… מקל וחומר, כיצד? 'ויאמר ה' אל משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם

קראו עוד »

ארון בלתי מדיד 

ד' זיכנו ואנו מתחילים לראות ולחוש את הבניין השלם. עם ישראל מבסס את אחיזתו יותר ויותר בארצנו הקדושה קודש הקדשים היה חדר מרובע, ומידותיו היו

קראו עוד »
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן