אידיאליזציה של המלחמה

הקב"ה כביכול 'מתלבש' על המלחמות שאינן מתרחשות בעטיו כדי ליישם את יעדיו הוא, את התוכנית האלוקית

הרב קוק זצ"ל כתב ב'אורות מלחמה' את המשפטים הבאים, שעוררו עליו כעס רב מצד מסוים של המפה הפוליטית: "כשיש מלחמה גדולה בעולם מתעורר כוח משיח. עת הזמיר הגיע, זמיר עריצים, הרשעים נכחדים מן העולם והעולם מתבסם, וקול התור נשמע בארצנו". בפשטות, הרב זצ"ל קושר באופן ישיר את המלחמות הגדולות בעולם, לתחיית האומה העברית.

מהי מלחמה? אילו קודים היא מסתירה? ומה תפקידה בהיסטוריה האישית והעולמית? האדם באשר הוא מצוי במאבק מתמיד בכל הזירות. אויב ומלחמה הם מושגי יסוד ביהדות לתיאור מצבו הקוגניטיבי של האדם במציאות בה הוא חי, והם מהווים מושגי מפתח מופשטים מצד אחד וקונקרטיים מצד שני. הם קיימים בכל המסגרות מן היחיד ועד האומה. לא מצאנו בתורה סלידה ממלחמה באשר היא, אדרבא, הפסוק הפותח בפרשתנו מורה לנו כיצד נצליח במלחמה זו.

ברם, המלחמה אינה התכלית אלא הניצחון. אם ניתן היה לנצח מבלי לצאת למלחמה מה טוב. יתר על כך, מפרשתנו אנו למדים כי המלחמה הינה עוד כלי או מכשיר בידי הא-ל 'לומר את דבריו' בהיותו גם שר ההיסטוריה וגם שר המלחמות. מאידך גיסא, גם בעולמו של האדם, המלחמה אינה אלא כלי להשגת ניצחון על אויביו, יהיו אשר יהיו.

המשפט המצוטט לעיל הוביל רבים וטובים לתקוף את הרב בחריפות. אנסה בכוחי הדל להסביר את כוונתו. ההתקפה עליו מתבססת על ההבנה בדבריו שממנה עולה כי הוא מציע ומנסח אידיאליזציה של מצב המלחמה. ובאופן קונקרטי יותר, כאילו שטען כי מיליוני גויים מתו במלחמות כדי שנוכל לחדש את לאומיותנו! זוהי הבנה שגויה בדבריו ואי הכרה מוחלטת ביחסו לגויים הבא לידי ביטוי מפורש ברבים מכתביו.

הרב זצ"ל מבטא רעיון פילוסופי עמוק. מלחמות קורות בעולם בשל הבחירה החופשית של בני אדם. זוהי, כפי שאנו יודעים מן ההיסטוריה, תמיד תהיה תוצאה של שגיאה מנהיגותית או רצון של עריצים וכדומה. זאת במישור האנושי, מה באשר למישור האלוקי? במישור האלוקי, הקב"ה כביכול 'מתלבש' על המלחמות שאינן מתרחשות בעטיו כדי ליישם את יעדיו הוא, את התוכנית האלוקית. מן המקרא כולו אנו למדים שזוהי 'שפתו' של הא-ל לדבר עם אומות, ראו את ספר שופטים לדוגמה. זו אינה אידיאליזציה של מצב המלחמה, אלא 'ניצול' תוצאותיה ומוראותיה המתרחשים בשל 'הבחירה החופשית' של הפרט כדי להגשים תוכנית אלוקית שאינה בשליטתנו.

ומה היה קורה אילולא פרצה מלחמה? כיצד היתה התוכנית האלוקית מיושמת? לאלוקים פתרונים! המלחמה היא רק 'תוכנית מגירה' אחת מאין ספור תוכניות מגירה  הנשלפות כתגובה לבחירת האדם. לכל תגובה אפשרית קיימת מגירה מוכנה. התוכן של המגירה אינו נוצר בדור של המלחמה והוא אינו תגובה על תוצאותיה. אין מדובר על דטרמיניזם מיידי בדומה למה שקורה בעולם הטבע, אלא בדטרמיניזם היסטורי, ארוך, מפותל, ובעיקר בעלי שורשים קדומים מאוד ובלתי מזוהים בדרך כלל.

'כוח המשיח' המתעורר בלשון הרב זצ"ל קיים בתוכנית, הוא יושב בטח באחת המגירות. הוא ניעור לחיים כאשר המערכת הטבעית האנושית מאפשרת זאת ומבחינה זו המצב המלחמתי 'מזמין' ומעודד את 'כוח המשיח' לפעולה. במישור הפסיכולוגי הלאומי והאוניברסלי מלחמה נועדה כדי לשנות מצב קיים. כוחות חדשים מתעוררים ומנצלים את 'כללי המשחק' החדשים שנוצרו בעטייה של המלחמה. בכך טעו מבקריו של הרב זצ"ל.

(כי תצא תשפ"ג)