כל המאמרים במדור הגיגים

חז"ל לא אמרו "משנכנס אדר מרבים בשמחה", אלא – "אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה –

במבט מקרו על פרשת תרומה אנו נחשפים לשני נושאים ארציים- אסתטיקה והמחשה. הקמת המשכן מלווה באופן טבעי בנושאים פרוזאיים אלו. תיאור הבנייה של המשכן פלסטי,

להלכה היהודית דיכוטומיה מובנית ואינהרנטית. היא מהווה ביטוי מעשי-ארצי במציאות האנושית של עולם ערכים אלוקי הנובעת כולה מן התובנה הבסיסית של 'עולם חסד יבנה'. האמירה

" וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל־אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹקים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּֽי־הוֹצִיא ה' אֶת־יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָֽיִם" (שמות יח, א). המילים וישמע יתרו 'מדברים'

ובכן, שוב, לכאורה ורק לכאורה, הקב"ה מגיב לאירועים. רק לאחר שעדת בני ישראל מתלוננת- מִֽי־יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד ה' בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל־סִיר הַבָּשָׂר בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם

למי נועדו המכות במצרים? מי אמור להתרשם מן ההנהגה האלוקית החדשה תחת שם הוו-יה? מי אמור לדעת את ה'? בפשטות התשובה הינה עם ישראל, שנאמר-

תחילה פונה פרעה דווקא אל המיילדות והוא גוזר עליהן להמית רק את הזכרים. לאחר הכישלון המהדהד מבצע פרעה שני שינויים בגזרתו החדשה- הפנייה מעתה הינה

הציר ההיסטורי עליו מתפתחת האומה הישראלית הינו: יחידי סגולה, ג' אבות, משפחת יעקב, עם ישראל. ההתפתחות המתוארת בתורה החל מפרשת בראשית ועד לפרשתנו היא התפתחות

במסעותיהם, עברו בני ישראל מתחנה לתחנה בנושאם את 'אוהל מועד' עימם. איך ידעו כיצד לצאת לדרך? באמצעות הענן אשר היה סר מאוהל מועד אל מחוץ

"וּמֹשֶׁה יִקַּח אֶת הָאֹהֶל וְנָטָה לוֹ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה הַרְחֵק מִן הַמַּחֲנֶה וְקָרָא לוֹ אֹהֶל מוֹעֵד וְהָיָה כָּל מְבַקֵּשׁ ה' יֵצֵא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר מִחוּץ