כל המאמרים במדור הגיגים

צמד המלים 'שמע ישראל' הפך להיות הכינוי למשפט האמונה האולטימטיבי היהודי. האם לצמד זה יש משמעות אמונית מעבר להיותו ביטוי של קריאה נרגשת של משה

הבדלים רבים בתיאור חטא המרגלים בין ספר במדבר לבין ספר דברים. אני מבקש לעמוד על הבדל אחד מהותי לעניות דעתי. בספר דברים שרובו הוא תוכן

הרמב"ם הבין את י"ג מידות הדרש כקוד שרירותי. פירוש הדברים הוא שהמידות הן כללי היסק שרירותיים, שאין להם כשלעצמם כל משמעות ותפקיד. ניתן היה לקודד

לשאלה מדוע התחיל ר' ישמעאל את ברייתת י"ג מידות במידת ה'קל וחומר' דווקא, משיבים רוב פרשני המידות. להלן בתמציתיות שני סוגי תשובות בעלי גוון שונה

התורה כותבת במפורש מדוע יבואו עלינו צרות- "תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר לֹא־עָבַ֙דְתָּ֙ אֶת ה' אֱ-לֹהֶ֔יךָ בְּשִׂמְחָ֖ה וּבְט֣וּב לֵבָ֑ב מֵרֹ֖ב כֹּֽל":(דברים כח, מז). מדהים! נדמה כי היהדות חיה

מהו הפסוק הבסיסי ביותר בתורה? כולנו מכירים את התשובה מתוך הספרא: "ואהבת לרעך כמוך, רבי עקיבא אומר: זה כלל גדול בתורה" (קדושים, פרשה ב, פרק

מה זה דתי? מי קובע מיהו דתי? מי המציא את המונח? האם כל המשתמשים במונח זה מתכוונים לאותו דבר? האם עצם השימוש במונח אינו מפלג

גם לשאלה מדוע התחיל ר' ישמעאל את ברייתת י"ג מידות במידת הקל וחומר דווקא משיבים רוב פרשני המידות. להלן בתמציתיות שני סוגי תשובות בעלי גוון

שתי בעיות עיקריות נדונות בספרות הפרשנית ואצל החוקרים בנוגע לשם 'קל וחומר'. האחת: חיבור 'מין בשאינו מינו', 'קל' הוא תואר השם ו'חומר' הוא שם עצם;

"וַיַּעֲשׂוּ אֶת הַכָּתְנֹת שֵׁשׁ מַעֲשֵׂה אֹרֵג לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו: וְאֵת הַמִּצְנֶפֶת שֵׁשׁ וְאֶת פַּאֲרֵי הַמִּגְבָּעֹת שֵׁשׁ וְאֶת מִכְנְסֵי הַבָּד שֵׁשׁ מָשְׁזָר: וְאֶת הָאַבְנֵט שֵׁשׁ מָשְׁזָר וּתְכֵלֶת