
משמחי לב
הרב יובל שרלו משיבת נפש, מחכימת פתח, משמחת לב, מאירת עיניים, עומדת לעד וצדקו ידיו – אלה המילים אותן שאב מחבר המזמור מתהומות נשמתו ורוח

הרב יובל שרלו משיבת נפש, מחכימת פתח, משמחת לב, מאירת עיניים, עומדת לעד וצדקו ידיו – אלה המילים אותן שאב מחבר המזמור מתהומות נשמתו ורוח
על התפילה היומיומית שלנו הוטלו משימות נוספות מאשר להיות "תפילה לעני כי יעטוף". התפקיד העיקרי שהוטל עליה הוא להיות במקום הקורבנות – מעמד ציבורי, בו

מה אפשר שיעשה כל אחד מאתנו שמקבל הזמנה לחתונה ? מה אפשר שיחולל כל אחד שהוא שותף בחתונה במשפחתו ? מהו הנתיב בו ניתן להוליך

הרב יובל שרלו לפני שנים רבות כתבתי מסה בעיתון 'נקודה' על תופעה מרתקת בתחום הצדק והחסד http://www.ypt.co.il/show.asp?id=19980. טענתי שם, כי צדק וחסד הן שתי שפות
התנגשות התרבויות מופיעה לעתים בדיון על התנגשות התרבויות. מעולמו של הרב קוק זצ"ל למדנו כי לתרבות ולאומנות יש תפקיד עצום – להניע את ביסום העולם
יהושע וכלב מורים לנו דרך גם בשאלת ארץ ישראל, אך לא פחות מכך בשאלת עמידת האדם מול הלחץ החברתי, ומול האתגרים של היותו מיעוט מציבים

הניסיון להנמיך בצורה משמעותית את ההוצאות הכספיות על הנישואין קשור לשני מרחבי שיח שונים: הראשון שבהם הוא ההיבט הכלכלי, של השטות הגדולה בהשקעת סכום עתק
בארץ ישראל לא קם העם היהודי. העם היהודי קם בתהליך ארוך, שהחל בארץ מצרים, ובא לידי ביטוי בעשיית הפסח, שהיא תחילת כריתת הברית שבין עם
״אמר או לא אמר״ אינה השאלה החשובה. אין בכותרת זו בכדי להמעיט בחשיבות האחריות הגדולה של האדם לכל היוצא מפיו. פסוקי הפתיחה של פרשתנו ממוקדים

חופש הדיבור וחופש הביטוי הוא עיקרון בעל שני רבדים. הרובד הראשון, החוקי, הוא החובה לאפשר את הדיון הציבורי הפתוח והחופשי. בשל כך, קיים צורך עילאי