
האם אתם מתנשאים?
אחד הדברים המהותיים שהאדם אינו סובל זו התנשאות. אנשים מוכנים לקבל ביקורת בונה, אנשים מוכנים לקבל את העובדה שיש כאלו החולקים עליהם, אנשים מוכנים

אחד הדברים המהותיים שהאדם אינו סובל זו התנשאות. אנשים מוכנים לקבל ביקורת בונה, אנשים מוכנים לקבל את העובדה שיש כאלו החולקים עליהם, אנשים מוכנים

"אַנְטִיגְנוֹס אִישׁ סוֹכוֹ קִבֵּל מִשִּׁמְעוֹן הַצַּדִּיק. הוּא הָיָה אוֹמֵר, אַל תִּהְיוּ כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, אֶלָּא הֱווּ כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב
הרב אהרון בק ר"מ בישיבת ההסדר ראשון לציון כששמעתי את דבריהם, הוכיתי בתדהמה. הרי אך אתמול הם נכחו בהכרעה הגורלית. במו עיניהם ראו כיצד פערה
ידועה ההשוואה המנוגדת שעורכת המשנה בין מחלוקתם של שמאי והלל שהיא מחלוקת לשם שמיים, לבין מחלוקת קרח וכל עדתו, שאינה לשם שמיים ואין סופה להתקיים.
דוד מ. פויכטונגר, עמית מחקר במכון שורץ לאתיקה, יהדות וחברה ב"בית מורשה בירושלים". כנגד הקביעה המופיעה בגמרא, מסכת סנהדרין דף קט' ע"ב, כי "עדת קורח
פרשת קורח מהווה מוקד לדיון מתמיד בדבר אופי המחלוקת. המשנה באבות הרואה במחלוקת קורח ועדתו את הביטוי המובהק למחלוקת שאינה לשם שמיים, משיבה את הלומד

מזה מאות שנים משמשת פרשת קורח כחומר ביד יוצרי הדרשות, והם מהפכים בה ומהפכים בה ומוצאים את שאהבה נפשם. ועדיין תמיהה במקומה עומדת: מה ראתה
עונשם של קרח, דתן ואבירם הוא חריג באופן קיצוני, לאו דווקא בחומרתו (מגפה ומוות אנו פוגשים כעונשים על חטאים רבים בתקופת דור המדבר), אלא באופן
וַיְדַבֵּר אֶל הָעֵדָה לֵאמֹר סוּרוּ נָא מֵעַל אָהֳלֵי הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה וְאַל תִּגְּעוּ בְּכָל אֲשֶׁר לָהֶם פֶּן תִּסָּפוּ בְּכָל חַטֹּאתָם.] וַיֵּעָלוּ מֵעַל מִשְׁכַּן קֹרַח [דָּתָן
עד כדי כך מזוהה קרח עם נושא המחלוקת, עד שחלק ממוני תרי"ג המצוות מנו מצוות לא תעשה "ולא יהיה כקרח וכעדתו". כך למשל מנה ר'