ארכיון של: ו׳ בניסן ה׳תשפ״ו (מרץ 24, 2026)

הגדת הפסח עבורי אינה רק סיפור היסטורי, אלא מראה המוצבת מול כל דור ודור. באופן זה, ארבעת הבנים אינם רק

פרשת צו ממשיכה את פרשת ויקרא, אבל מזיזה את המוקד. אם בפרשת ויקרא הכול מתחיל מהרגע שבו אדם נכשל, מבין

פרשת צו ממשיכה את תורת הקורבנות, אך בניגוד לפרשת ויקרא, היא אינה פונה אל האדם הפרטי בלבד, אלא אל הכוהנים

רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא (תקח-תקפה; 1748-1825) הידוע בכינויו "אוהב ישראל" היה מחשובי אדמו"רי החסידות. היה תלמידם של רבי אלימלך

בתקופה הטעונה והמורכבת הזו של אזעקות וריצות לממ"דים, חוסר ודאות וחוסר ביטחון, דאגות וטרדות, כאשר חג הפסח ניצב בפתח, ואנחנו

הכתוב אומר (ויקרא ו, ב') "צו את אהרן ואת בניו לאמור, זאת תורת העולה היא העולה על מוקדה על המזבח

"מעשה היה ברבנו הקדוש שהיה עובר בסימונייא… בקשו ממנו זקן אחד חכם מי שילמדם תורה. נתן להם את רבי לוי

"הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים