ה"אוהב ישראל" מאפטא

רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא (תקח-תקפה; 1748-1825) הידוע בכינויו "אוהב ישראל" היה מחשובי אדמו"רי החסידות. היה תלמידם של רבי אלימלך מליזאנסק והמגיד מזלאטשוב, ושימש בקובאלסוב, אפטא, יאסי ומז'יבוז (שם התקבצו סביבו חסידים רבים ושם גם נקבר). מעמדו בקרב תנועת החסידות בדורו, היה בין הבולטים ביותר ורבים מהמנהיגים היו כפופים לדרכו והוראותיו. התנגד לכמה דרכים של חצרות חסידים אחרות (בעיקר חב"ד וברסלב) וכן להדפסתם של ספרים שחשש שלא יובנו נכון (כמו הפצת ספר הזוהר וסיפורי מעשיות של רבי נחמן מברסלב). כתב שני ספרים "אוהב ישראל" ו"תורת אמת" שנדפסו לאחר פטירתו.

בהקדמה לספרו "אוהב ישראל" מובא שהיה אומר שבמידה זו יכול להתפאר אפילו בפני בי"ד של מעלה על אהבת ישראל שתקועה בלבו, ולפני פטירתו ציווה שלא ירשמו על מצבתו שום שבח מלבד "אוהב ישראל". יום פטירתו  ה' בניסן חל השבוע.

בקובץ "עשר אורות" כתוב שהרבי מאפטא היה אומר בתפילת יום הכיפורים בסדר העבודה "וכך הייתי אומר" (במקום בגוף שלישי "וכך היה אומר") כי זוכר עת אשר שימש בכהונה גדולה בבית המקדש.

עוד מובא שם: "שפעם אחת בא לפני הרבי מאפטא איש אחד שהיה לו בן שנתפקר ורצה להמיר דתו וביקש מהרב לעזור לו להפוך לבו לטוב. והשיב לו הרב אם אתה יודע שלא אכל חמץ בפסח מעת שנתפקר אז אפשר להושיעו. ואם לאו לאו. וזה פירוש סמיכות שני כתובים בפרשת כי תשא  'אלהי מסכה לא תעשה לך', "את חג המצות תשמור".

נביא רעיון מספרו העוסק במשמעות הרוחנית של הטיפול בחמץ:

"דהנה ידוע שיש בעולם. ג' יסודות. והם אש, רוח, מים…והנה יסוד האש הוא חם וממנו התעוררות הכעס שהוא מדה רעה. ויסוד הרוח הוא קר. וממנו נתעורר העצלות שהוא ג"כ מדה רעה. ויסוד המים הוא לח וממנו נתעורר תאוות רעות והתענוגים כמו ניאוף..

והנה הראשי תיבות של חם קר לח גימטריא חמ"ץ(138) . וזהו אור לי"ד בודקין את החמץ לאור הנר. כי בניסן בא התחדשות לעולם ואז נעשים ישראל כקטן שנולד שאין היצר הטוב בא אליו עד אחר י"ג שנים. כמו כן אנו בודקין את החמץ אחר י"ג לילות לאור הנר נר מצוה דוגמת הקטן שנעשה בר מצוה אחר י"ג שנים ואז צריכין אנו לבער מכל וכל. כל המדות רעות המתהוים מהג' יסודות הרמוזים במספר חמ"ץ וכנ"ל. ומוחקים ח'. של חמץ. ונעשה. ה'. הוא מצ"ה ואז עולה מספרו פחות ג' ממנין חמ"ץ. והיינו שצריך לבטל הרע המתעורר מהג' יסודות" ("אוהב ישראל", פרשת ויצא)