ליאת שוקרון (עורכת המגזין בשבתון)רמי (רחמים) לוי, בן 65 מירושלים. נשוי לעדינה ואב לארבעה. איש עסקים ישראלי – מנכ"ל ובעלים של רשת "רמי לוי שיווק השקמה", בעלים של רשת "גוד פארם" ורשת בתי הקפה "קופיקס", בעלים של מפעילת סלולר "רמי לוי תקשורת" ובעלים של חברת התעופה "ישראייר"
מסורת
הדת והמסורת בשבילי זה ערך עליון. הדת מסמלת עבורי דרך ארץ, אהבת חינם ונתינה. כל הילדים שלי חזרו בתשובה, ב"ה, זה אחד הדברים הכי יפים שקרו לי. התרבות של הדת היא תרבות שמיטיבה עם הזולת, עם המשפחה ועם ההורים, ואני מרגיש שה' נתן לי נחת שיש לי ילדים שגדלים בתרבות כזו וחיים על פיה.
בית כנסת בסופר
בכל סניף של "רמי לוי" יש בית כנסת. קודם כל, זו שאלה של אמונה. דבר שני, אני רוצה לאפשר לעובדים וללקוחות שרוצים להתפלל שתהיה להם את האפשרות לעשות את זה. ב"ה גם בשכונה שלי במלחה בניתי בית כנסת ענק לטובת הקהילה. זה חלק מהתרומה שלי לקהילה.
שבת ועסקים
אין אצלנו עסקים שעובדים בשבת. מקור הברכה של האדם זו השבת. העסקים שלי לא עובדים בשבת, אפילו אם אני יודע שאני יכול להרוויח יותר כסף. כך גם עם העסקים שאני משכיר – אני עושה איתם הסכם שאסור להם לעבוד בשבת. שבת זה ערך עליון לדת היהודית וה' רצה להיטיב עם האדם כשהוא נתן לו את השבת. השבת זה זמן למשפחה למנוחה, לחשיבה ולחשוב איך לעשות טוב; השבת נותנת לך כח לחשיבה להמשך תחילת שבוע חדש.
הרכישה של ישראייר
כשרכשנו את ישראייר החלטנו שאנחנו לא טסים בשבת. זה חלק מהעניין שלי, האמונה שלי היא שהשבת היא מקור הברכה. הם קיבלו את זה. בן אדם שיש לו אמונה והוא הולך איתה – מצליח להעביר את זה גם לאחרים. זו הייתה שנה מורכבת בתיירות, אבל אנחנו רצים מרתון, רצים לטווח ארוך. בטווח הארוך אנחנו רוצים לשרת את כל סוגי האוכלוסיה. האמונה שלי זה שלא עובדים בשבת, ואני רוצה לשרת גם את אלה שרוצים לטוס בשבת, ואין עם זה שום בעיה, הדרך הזאת רק תיטיב עם כולם.
סמארטפון
יש לי טלפון 'טיפש' ואני מבסוט ממנו. טלפון טיפש זה לחכמים. אני מצליח להסתדר גם בלי סמארטפון. זה חוסך לי זמן וזה לא מסית אותי לכל מיני דברים מעבר למה שאני צריך לעשות. ותתפלאי, יש הרבה אנשים שיש להם סמארטפון ואמרו לי 'אנחנו מקנאים בך'…
סוד ההצלחה
חלק מההצלחה שלי זה קודם כל להשאיר את האגו בבית. אני מצליח בכל העסקים שלי בגלל שיש לי אנשים טובים ומנהלים טובים שבזכותם אני מצליח וגם בזכות זה שיש לי אסטרטגיה מסוימת שאני מטמיע אותה אצל העובדים, שלשרת אדם זו זכות, תמיד צריך להיטיב עם מי שאתה משרת אותו וללכת עם המוטו של למכור הרבה, להרוויח קצת ולאפשר גם לאלה שאין להם – לקנות. ברגע שאנחנו הולכים כך – הכל מצליח.
איפה 'הכוח' באמת נמצא?
הכוח הוא לא אצל הספקים ולא אצל היצרנים, אלא בידיים של הצרכן, והצרכן צריך להבין את זה – ברגע שהוא רואה מוצר יקר – שלא יקנה אותו. כשהוא רואה שמישהו מוכר יקר – שלא יקנה שם. בסוף, אם יש מוצר יקר ויש גיוון רחב על המדף והוא יקנה מוצר מקביל אליו – אותו יצרן שמוכר את המוצר היקר יבין למה הוא לא מוכר ויוריד את המחיר. הצרכן יכול להחליט איך ומתי הוא קונה. ברגע שהוא לא יקנה בכל מחיר הוא יכול לעזור להוריד את יוקר המחיה. אבל, לדעתי – מי שאחראי ליוקר המחיה זו מדינת ישראל. אנחנו מדינה של רגולציה, מסים ומכסים. מי שכאילו רוצה לטפל ביוקר המחיה הוא מי שבעצמו מייצר את יוקר המחיה.
הרפורמה בחקלאות
הרפורמה הזאת צודקת והיא הייתה צריכה להיעשות כבר מזמן. הרפורמה צריכה לשמור על החקלאים ולהיטיב איתם; להוריד להם עלויות על ידי כך שיוזילו להם את מחירי המים, את המסים על עובדים, את עלויות ההדברה והריסוס שהם משלמים פי 2, ולהשוות את תשומות הגידול לאותן מדינות שהולכים לייבא מהן, וברגע שאתה משווה את זה ופותח יותר פתחים לגידול והולך באסטרטגיה של לגדל הרבה יבול, להרוויח קצת ולאפשר גם לאלה שאין להם לקנות ולאכול – זה א-ב', כולם ירוויחו. ככה זה צריך להיעשות. המחירים של פירות הקיץ הם בשמיים והרפורמה הזו צריכה לצאת לפועל כמה שיותר מהר כדי להיטיב עם הצרכן. לא יכול להיות שאני כקניין קונה אפרסק או נקטרינה ב15-20 ₪ לקילו בזמן שאני יכול לייבא מיוון. ב4-5 ₪ לקילו. הפירות והירקות במדינה לא צריכים להיות לעשירים בלבד.
מה תעשו עם העליה הצפויה במחירי העוף?
המחירים של העופות זה לפי היצע וביקוש. בדרך כלל לפני החגים הביקוש הרבה יותר גדול מההיצע, לכן המשחטות מעלות את המחיר. בגלל התחרות בין הרשתות ובעצם זה שאנחנו מורידים את המחירים ועושים מבצעים מעמיקים לקראת החגים – אנחנו בעצם מייצרים בלימה לעליה של המחירים. אבל, בספטמבר יהיה חוסר של כח עבודה כי יהיה חוסר של ימי עבודה בגלל החגים, ולא תהיה שחיטה ואז יהיה חוסר. לאחר מכן הכל יהיה כרגיל.
תרצה בעתיד לעשות עסקים בחו"ל?
לא. כרגע אני רק בארץ. 'עסקיך קרובים אליך'.
