ליאת שוקרוןרמי ברדוגו, בן 45 מגני טל. נשוי ואב לשישה. מהנדס המועצה האזורית דרום השרון לשעבר ומהנדס ראשי וראש אגף בכיר בחברת עמידר. היום סמנכ"ל בחברת בניה ותשתיות גדולה באשדוד, מתמודד לראשות מועצת נחל שורק
יעקב ברדוגו
דודי היקר והאהוב לפני הכול, מורה לדרך ואח גדול. גדלתי בעיר לוד היקרה לי מאוד, הייתי ילד כשיעקב היה צעיר חרוץ אידיאליסט ופוליטיקאי ממולח. יעקב, כמו הוריי, לימד אותי להילחם למען אנשים. יעקב היה המנכ"ל הכי צעיר שהיה במדינה, והיה בין אלו שנשאו ונתנו עם ראשי אומות והמדינאים הגדולים. אני מאמין שהפוליטיקה השתרשה בי לאחר שראיתי מה אפשר להשיג למען אנשים בפוליטיקה.
דבר נוסף ויקר ערך לזכותו של יעקב – הוא החליט ללמוד במדרשיית נועם ומשך את אחי הגדול ואותי בעקבותיהם להיות מדרשיסט. מדרשיסט זו לא סיסמה או קלישאה. מדרשיסט זה ללמוד גמרא בשביל הנשמה עם רבנים חרדים ומזרוחניקים, ספרדים ואשכנזים, ובעיקר ללמוד ערבות הדדית אמיתית וערך חברות. לכל מדרשיסט יש חברי אמת חרדים, מסורתיים וחילונים, שלא משנה מה – הוא שם בשבילם בכל עת.
דיור ציבורי בתקופת הקורונה
לצערי השינויים בתנאי הזכאות לדיור ציבורי תמיד משתנים לרעת הזקוקים לו, מעבר לתנאי הזכאות היום משפחות עם ילדים זכאיות לדירה קטנה אשר אינה נותנת מענה למשפחות ברוכות ילדים. בדיור הציבורי נדרשים הרבה יותר מתקציבים- נדרשת רוח יהודית ונפש רגישה לפרט. טיפלתי בעשרות אלפי משפחות בדיור הציבורי בכדי לנסות לשפר את תנאי הפתיחה שלהם בחברה.
בתפקידיי ראיתי את היכולת שלנו להביא קצת מזור לדיור ולדיור הציבורי בפרט, ופעמים רבות עשינו יש מאין, ואף יזמתי פרויקט שסייעתי להקמתו בצד התקציב, הבירוקרטיה ועוד, שאני מקווה וסבור שיגיע למימדים גדולים לטובת הכלל.
רתיעה ממגורים בבניינים עם דירות ציבוריות
הרתיעה קיימת בשל הבדלי המעמד הסוציואקונומי בין הדיירים אך למדתי מחברי ח"כ מיכאל ביטון יו"ר ועדת הכלכלה וראש העיר ירוחם לשעבר, ומחברתי ראשת העיר ירוחם טל אוחנה, אשר עוסקים יום וליל ברווחה – כי ההפך הוא הנכון: ככל שניתן תנאי דיור נאותים לדיירי הדיור הציבורי כך הקפיצה בהשכלה וברווחה תהיה הרבה יותר מהירה וצמצום הפערים לא יהיה רק סיסמה. אני מאמין כי עם הערבות ההדדית נגיע רחוק כקהילה וכעם.
למה לי פוליטיקה עכשיו?
אני בפוליטיקה כבר שנים רבות למען אנשים. אמנם, לא פשוט להיכנס לתפקיד לאחר ראש מועצה שמכהן הרבה זמן בהצלחה, אבל תמיד אהבתי אתגרים ובעיקר אני אוהב את עולם העשייה, לחדש ולהמציא דברים חדשים זה בD.N.A – שלי. יש תמיד מה לעשות ,אני לא בא לתפקיד, אני בא למהות. העולם הפוליטי מיום ליום נהיה יותר צעיר ונדרשים מנהיגים מהירי מחשבה שלא מפחדים לקבל החלטות. אני מביא איתי ניסיון ענק בתחום המוניציפאלי, פתיחות מחשבתית, שקיפות, ידע וקשרים שיסייעו למועצה הנהדרת שיש לנו.
ההתנתקות
ההתנתקות מהדהדת לא רק ביישובי נחל שורק, המאכלסים רבים ממפוני גוש קטיף, אלא בכל בר דעת שרואה עד כמה מרכז הארץ הפך לחזית, מה שלא היה כשישבנו בחבל ארץ מיוחד כמו גוש קטיף. אם פעם נהגנו לומר על ישובים מאוכלסים "עורף" היום כולם חזית בוקה ומבולקה. ההתנתקות מהדהדת מאוד חזק בישובים המפונים בהמון מובנים. מי שליווה את בניית הישובים מחדש אומר שהמשל הוא לאובדן אדם קרוב אשר קשה להמשיך לחיות בלעדיו ומאידך חייבים להאחז בחיים ולהמשיך בדרך להגשמת החלום הציוני. הנזק שגרמה ההתנתקות הוא לא רק הנזק הכלכלי, המנטלי והחברתי, הנזק הסמוי הוא המפחיד ביותר, כמו הקושי לעזור בו ולהתמודד איתו. אך, אני גם שמח לומר, עם כל העצב, שההגעה להתיישב במועצה אזורית נחל שורק סייעה רבות- הן בעזרה הרבה ובתמיכה של המועצה והן בשל הישובים המיוחדים אשר נרתמו לעזור, לתמוך ולסייע למפונים.
פריפריה חברתית
כמי שגדל בפריפריה וגם בתפקידיי הרבים עסקתי בסיוע לפריפריה, קשה להשוות בין הפריפריה העירונית לפריפריה האזורית והחקלאית במובנים של נדל"ן, אך חברתית – נחל שורק היא מועצה פריפריאלית לכל דבר ועניין. אחד הדברים הקשים שאתן להם דגש גדול הוא חיזוק השכבות הבינונית ומטה הקיימות במועצה ובישובים אשר בשל שינוי תקנות של המדינה שכבות אלו נפגעות במצב הדרוג הסוציואקונומי אשר לא מאפיין באמת את הצרכים הגדולים של הרשות אשר מאבדת משנה לשנה תקציבים בשל כך. יש צורך ענק בשינוי מדיניות בנושא, כבר היום אני עמל לשקף את הדברים לחבריי חברי הכנסת והשרים. בימים אלו כבר התחלתי לקיים סיורים ופגישות במועצה עם יו"ר ועדת הכלכלה, חברי ועדת הרווחה, החינוך ועוד, בכדי לתקן עוול להורים ולכלל התושבים הזקוקים לתקציבים אלו.
נחל שורק- המועצה הדתית חרדית היחידה בארץ
נחל שורק היא מועצה אזורית שמהווה דוגמא לחיי קהילה נכונה ושמירת הסטטוס קוו. הייחודיות הזו באה לידי ביטוי בכך שלפני הכול כולם אנשים מאמינים, אך האתגר הגדול הוא שנדרשים תקציבים גדולים בחינוך ודת במועצה שכולה דתית. הציבור הדתי הוא מאוד מגוון ולכן אין אפשרות להסתפק בסוג אחד של מוסד חינוכי או במבנה דת או סגנון אירועים אחידים, דבר אשר אין לו התייחסות מהשלטון המרכזי וממשרדי הממשלה השונים. מהכרותי את התחום המוניציפאלי ובכדי לתת שרות לכלל המועצה ולשמור על מועצה מאוחדת, ראש המועצה נדרש לטייל בין משרדי הממשלה ולשנות תקנות ולייצר תקציבים ייחודיים למועצה כמו שלנו. ללא ידע וניסיון קשה יהיה לקדם ולתת לתושבים שירותים חשובים.
