עם ישראל אינו האוסף של יחידים המאכלסים אותו, אלא ישות רוחנית נפרדת ושונה
על פי הפסוק הפותח את ספר שמות – "וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ", ירדו למצרים ארבע ישויות: שמות בני ישראל, יעקב, איש וביתו.
יעקב – האיש, האדם, בנו של יצחק. שמות בני ישראל – ישראל, הכינוי המטאפיסי של האומה החדשה, איש וביתו – היחידים והמשפחות המרכיבים את היסודות של האומה. פסוק זה מתאר את השלב לפני אחרון של 'ברית בין הבתרים'.
מהם, אם כן, "שמות בני ישראל"?
התהליך שהתחיל בבריאת העולם, בחירה של עם סגולה, מתקרב ליעדו אחרי יותר מאלפיים שנה. דרך סינון היחידים צדיקי כל דור, עבור דרך שכבת אבות האומה, משפחות ושבטים, אנו מתקרבים לכור ההיתוך המצרי כדי להיווצר כאומה.
השמות של בני ישראל היורדים מצרימה הם מצאצאי שם בנו של נוח. הם מנבחרי הגזע השמי, הם המייצגים האותנטיים ביותר של השמיות, שלימים הפכה להיות עבריות, ככתוב בתורה: "וּלְשֵׁם יֻלַּד גַּם הוּא אֲבִי כָּל בְּנֵי עֵבֶר".
ובכן, פסוק פותח זה מסכם ומטרים בו זמנית תהליך אלוקי שלם שהתחיל מבריאת העולם. לא רק היחידים והמשפחות ירדו למצרים, אלא גם היסודות המטאפיסיים המכונים שמות בני ישראל שיהוו מעתה את האריחים הרוחניים לבניית האומה בצד הרוחני שלה.
מלכתחילה זו היתה התוכנית האלוקית, יצירת עם סגולה: "עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ: וְלֹא אֹתִי קָרָאתָ יַעֲקֹב כִּי יָגַעְתָּ בִּי יִשְׂרָאֵל" (ישעיהו, מ"ג).
מדוע אין הא-ל מסתפק בבחירת יחידים ומשפחות, אלא בעמים, לצורך העברת הסגולה? משום שברמת האומות אין 'בחירה חופשית'! התוכנית האלוקית עוסקת ברמת האומות. לפרט יש 'בחירה חופשית' והתוכנית האלוקית 'מסתדרת' עם החלטותיו האוטונומיות של הפרט באופן שהבחירה החופשית שלו לא מתבטלת מן הצד אחד, והתוכנית האלוקית מושגת, מן הצד השני.
הראשון לחשוף זאת יהיה פרעה שיאמר בפליאה לעבדיו: "הנה עם- בני ישראל"! זה כבר לא אספסוף של יחידים, משפחות או שבטים, אלא יחידה אורגנית בעלת מאפיינים של אומה. גם הקב"ה, בשיח הבינלאומי יעבור מעתה מן הניסוח של יעקב, ובני ישראל אל "שלח את עמי".
בני ישראל אינם בני יעקב. עם ישראל אינו האוסף של יחידים המאכלסים אותו, אלא ישות רוחנית נפרדת ושונה. הרכיבים של הנ"ל, מכונים 'שמות בני ישראל", ואף הם ירדו מצרימה עם יעקב.
(שמות תשפ"ב)