מהגלות הפיזית יוצאים באופן פיזי, מהגלות הנפשית יוצאים באמצעות עשיית דברים שהם מזון לנשמה
באופן הפשוט של המילה- גלות פירושה הוא שהאדם יוצא מהאזור הטבעי שלו, מביתו, מארצו- ועובר למקום אחר, זר, שאיננו מקומו הטבעי.
אולם גלות במובנה העמוק, איננה רק הגדרה טריטוריאלית. יש גם גלות שאינה פיזית וטריטוריאלית- אלא גלות נפשית. מצב נפשי – מנטלי- פסיכולוגי-אישי של הנפש, שנמצאת לא במקום הטבעי שלה. אדם הבוחר לחיות כעבד או כאסיר- דבר המנוגד לנפש האדם הטבעית- בוחר להגלות את נפשו. אדם שהתמכר למשהו ללא שליטה- הימורים, אלכוהול סמים וכו'- הגלה את נפשו ממקומה הטבעי להיות בת חורין. אדם המושפע משטיפות מוח, או אדם שכל חיותו נובעת מסקרים, מדעת קהל, ממחיאות כפיים ומלייקים- הוא אדם שנשמתו בגלות.
יכול להיות אדם עובד כפיה או אסיר- ונשמתו בת חורין, כפי שאמר האסיר נתן שרנסקי לשופטיו בנאומו המפורסם לאחר ששלחו אותו לשנים ארוכות לכלא. ויכול להיות אדם לבוש במיטב המותגים, בחליפות מהודרות, לשתות ויסקי משובח ולנהוג במכוניות מפוארות- וכולו גלותי בנשמתו.
אמרו חכמים שלא כל מי שהוא 'לא מת' הוא 'חי', ולא כל מי שהוא 'חי' אוטומטית הוא 'לא בגלות'. יש על פני כדור הארץ מיליוני ואולי מיליארדי אנשים חיים פיזית שגופם או נשמתם בגלות. דג באקווריום, כמו חיה בגן חיות- הם בגלות. הם אומנם מוגדרים כחיים, אבל הם ממש לא באזור הטבעי שלהם.
האדם הבריא כמו גם האומה – שואפים להיפך מגלות. ההיפך מגלות זה להיות במקום הטבעי שלך כיהודי וכאומה- וזה בארץ ישראל, וההיפך מגלות נפשית אישית- זה להיות מה שאתה בעצמיות ובעצמאות, לפי כישוריך, אישיותך, אמונותיך, חלומותיך ושאיפותיך, בלי תלות והתניות מה אחרים חושבים, וכמה מחיאות כפיים ולייקים אתה מקבל.
ספר שמות אותו אנו מתחילים לקרוא בשבת הקרובה הוא ספר הגלות והגאולה- הגלות הראשונה שבה עם ישראל נמצא, כזו שאחריה תבואנה עוד כמה וכמה ותימשכנה אלפי שנים, וכל הגאולות הנלוות לגלויות.
ספר שמות מלמד אותנו לא רק איך נופלים לגלות, אלא גם איך יוצאים ממנה- גם ברמה הלאומית, וגם ברמה האישית והנפשית.
במאה וחמישים השנים האחרונות, וביתר שאת לאחר השואה- החלו הבנים לשוב לגבולם, וכמעט מחצית מהעם היהודי כבר שבו הבייתה מהגלויות השונות.
במקביל- גם הנשמה הפרטית מבקשת לצאת מהגלות, להתנקות, ולהשתחרר מהרעשים והלחצים המופעלים עליה על ידי אורח החיים המודרני, מהטכנולוגיות המקיפות אותה ללא מנוח, ולא נותנות מנוח לנפש.
מהגלות הפיזית יוצאים באופן פיזי, מהגלות הנפשית יוצאים באמצעות עשיית דברים שהם מזון לנשמה- הקדשת זמן ללימוד ולהרחבת דעת, נתינה וחסד, יצירת זמן איכות אישי ומשפחתי, טיולים ומוזיקה, יצירת והעמקת קשרים חברתיים, ומתן משמעות לכל יום של חיים. כל אלו הם המתכון לחירות הנפש והגוף.
ספר שמות- ספר הגלות והגאולה, המספר כביכול סיפור של פעם, אין רלוונטי ממנו לעם ולאדם, לכאן ולעכשיו, מאז ולתמיד.
(שמות תשפ"ב)