ליאת שוקרון (עורכת המגזין בשבתון)הרב יובל שרלו. בן 61, נשוי לסמדר ואב ל-7, מתגורר בכפר בתיה, רעננה. ראש ישיבת ההסדר רעננה אמי"ת אורות שאול, ממקימי ארגון "רבני צהר" חבר הנהלה וראש תחום אתיקה, וממקימי "פורום תקנה"
- ביני"ש היום לעומת אביו ההסדרניק
יש שורש משותף, החיוניות הציונית דתית להיות קשורים בכל העולמות: תורה, ציונות, צבא, תרבות, מדע, עז החיים וכדו'. אולם יש גם הבדלים רבים, כגון פחות אידיאולוגיה ויותר חיפוש אחר מכוונות נפשית ודבקות, והשפעה ניכרת על קצב החיים ויכולת ההתמדה, בגלל הטכנולוגיות המכוונות למסרים קצרים וחדים
- הלימוד היום ופעם
מחפשים היום יותר מפעם. התשתית היא לימוד אנליטי ושכלי של התורה שבעל פה, אולם מבקשים קומות גבוהות יותר, העוסקות במשמעות, בתוכן הפנימי שנמצא מאחוריה
- ישיבת הסדר לעומת מכינה קדם צבאית
קשה לעשות הכללות. ההבדל המהותי העיקרי הוא בסיבה לבואו של הבחור למוסד – האם כוונתו היא למצוא דרך להתכונן לצבא, או שבכוונתו להצטרף לשלשלת מסירת התורה בישראל, בין כ'בעל הבית' ובין כמוסר התורה
- ישיבה במרכז הארץ לעומת בפריפריה
"הווה גולה למקום תורה" מעניק מרחב, גובה, סביבה ואווירה מרוממת מאוד לתלמוד תורה, וזה קיים בדרך כלל יותר בפריפריה. אבל זו גם מלכודת הדבש, כי מתרגלים לכך שהתורה אינה במרכז החיים, אלא בגלות. ישיבה במרכז היא אתגר גדול יותר, אבל הפירות הם שהתורה נוכחת בחיים המרכזיים, ולא רק ב"גלות"
- הסיכוי ש'תיתפסו בלשונכם' (בישיבה) כמו עלי|
אפשר 'לתפוס' כל אחד. די לי אם אומר בשיעור במסכת שבת "חייב סקילה", ומבחינה ציבורית זה עלול להתפרש כתמיכה בחיסול מחללי שבת על ידי המדינה. ברם, אני מקפיד מאוד שלא יהיה אצלי הבדל בין מה שאני אומר בחדרי חדרים ובין מה שאני אומר בפומבי, שאם יוציאו את דבריי מהקשרם אוכל להחזיר אותם בקלות ובלי התפתלות ומניפולציה, כך שאיני צופה רעות מכיוון זה. צריך לזכור כי תרגילים כאלה נעשו לי לפני שנים לכיוון ההפוך, והוציאו את דבריי בצורה מכוערת לר' אברהם שפירא זצ"ל, כך שאני מכיר את התופעה, אבל היא לא נוכחת בעולמי, בשל המכוונות וחוסר ההסתרה - התלמידים חוזרים שונים אחרי השירות הצבאי?
בוודאי. הם התנסו לראשונה מאז ימי הגן בהתנהלות במסגרת שאינה מכוונת לחנך אותם, מפגש עם מגזרים רבים בחברה הישראלית, הכרה עצמית של עולמם הפיזי והחיבור אל הגוף, ובגרות. הם תובעים דברים עמוקים יותר וראויים להם
- הרב תמיר גרנות
ה'שידוך' השני הטוב ביותר שהיה לי בחיי, ולישיבה עצמה. חוויה גדולה לעבוד איתו ביחד. הזהירו אותו לא לבוא למקום בו ראש הישיבה קודם מכהן, אולם זו הייתה אז אזהרת שווא, ועוד יותר – היום
- המגמה של נשים המעמיקות בתורה
התורה מוכפלת פי שניים מעצם העובדה שנשים לומדות ומעמיקות
- האתגר הבוער בציונות הדתית
יש הרבה. מטבעי, אציין את העובדה שהצינות הדתית נתפשת כחברה שענייני אתיקה ומוסר לא מעניינות אותה, והיא אפילו מתייצבת בראש העמדות המעדיפות עניינים שלטוניים על תחומים אלה. מדברי הראי"ה למדנו כי כל עוד העמדה הדתית לא תיתפש כמבססת את המוסר – אין שום סיכוי להשתרשותה בעולם היהודי. זה גם היה אחד המסרים שמו"ר הרב עמיטל זצ"ל היה חוזר עליהם - לראות ביני"ש לשעבר בלי כיפה
תחושה כפולה של כאב מצד אחד, ובחינה עצמית מצד שני – מה לא היה מסעיר נוגע ומלא תשוקה בתורה שאני מלמד שגרם לו להוריד את הכיפה?
