השבוע בעזרת גברים: הליצן הרפואי בני פרנקל

בני פרנקל, בן 57 מרחובות. נשוי, אב לחמישה 5 וסבא. טכנאי אלקטרוניקה ומחשבים וליצן רפואי.

חלום ילדות

כבר מגיל קטן הרגשתי ש"כשאהיה גדול אהיה ליצן", נכון שאז לא ידעו מה זה ליצן בתחום הרפואי, אך היה לי ברור שצריך משהו "שיעשה שמח" וישנה אווירה בבתי חולים. הקליינטית הראשונה שלי היתה אמא שלי ז"ל (שבדיוק השבוע חל יום פטירתה). בכל פעם שהיא לא הרגישה טוב הייתי מצחיק אותה, ואחרי כמה רגעים היתה חוזרת לשיר לעצמה. כבר כילד הבנתי את הכוח שיש לצחוק ולהומור גם או בעיקר על הבריאות.

שירות קבע

שרתתי בקבע 28 שנים (חיל האויר, טכנאי אלקטרוניקה, על מטוסים, במעבדות וגם בניסויים). ב"ה שרות מגוון עם המון עשיה וסיפוק.

ליצנות רפואית בגיל 50

לאחר שפרשתי משירות קבע, וקיבלתי אישור ורוח גבית מאשתי והילדים, הלכתי לממש חלום ילדות ונרשמתי לקורס ליצנות רפואית במכללת "שמחת הלב".

התנדבות/ עבודה

כיום אני מחלק את זמני בין התנדבות בבתי חולים, בדרך כלל בקפלן ברחובות. אני עובד כרב גן בגני ילדים ובתי ספר (עד כיתות ג'), במסגרת הזו, אני מגיע עם בובה שמעלה דילמה מסויימת, אנו נזכרים בסיפור שבד"כ נלקח ממדרשי חז"ל או מהספרים 'כה עשו חכמינו', מבצע גם סדנאות בנושא ליצנות רפאית וחינוכית ועובד גם כליצן חינוכי בבתי ספר. ראיתם פעם ליצן בבית ספר? ובכן תחשבו על סיטואציה שנכנס לכיתה ליצן (חינוכי), ומשנה אווירה בבית הספר והילדים ממשיכים ללמוד בשמחה ובאווירה נעימה וכיפית.

דמות הליצן שלך

לליצן שלי קוראים "צ'יפאצ'ה" ('מה שלומך?' ברומנית), דמות של רומני קצת מסורבל שמנסה (ולא תמיד מצליח). בדרך כלל כשצ'יפאצ'ה נכנס לחדר במחלקות הפנימית או היכן שישנם מבוגרים ואני מזדהה בשמי, זה כבר מעלה חיוך, הקרח נשבר וניתן להתחיל לנהל שיחה, לבשל יחד (בפנטומימה), לשיר, לספר סיפור, לעשות קסמים, בדיחות ועוד.

ליצנות רפואית בקורונה

בסגרים בתקופת הקורונה הרגשנו שדווקא בזמן שאנשים צריכים חיזוק וחיוך, פתאום אסור לנו להסתובב (כנראה לא היינו מספיק חיוניים).. התחלנו לבצע שיחות או הקלטות בוידאו דרך הוואטסאפ מול כל מי שביקש. החל ממשפחות בבידוד, ולכל סוגי הילדים ובמיוחד עם אתגרים מיוחדים, אנשים מבוגרים וגיל השלישי שזכינו לשמח וקצת להוציא ולשחרר מהלחץ שהסגרים כפו עלינו.

הכשרת ליצנים רפואיים

במסגרת הכשרת ליצנים חדשים, אני זוכה גם ללוות סטאז'ים של תלמידים לליצנות שיוצאים פעם ראשונה לשטח (בבתי חולים, בתי אבות וכד'), וגם להכשיר יחד עם שותפה מקסימה, את בוגרי קורס ליצנות רפואית, כליצנים חינוכיים.

חולה שלא תשכח

היו לא מעט מקרים, אספר דווקא על מקרה כביכול "קל", להראות את החשיבות של אוזן קשבת – שלא חייבים להיות ליצן רפואי בשביל זה. הגעתי פעם לחדר בקפלן, שם שכבה אשה לבדה בחדר של 4 מיטות. התחלתי לשוחח איתה, לספר לה בדיחות וקסמים אפילו השארתי לה בלון למזכרת. כשבאתי להיפרד, אמרה לי "זהו? אתה הולך?" פתאום הבנתי שכל מה שהיתה צריכה זו אוזן קשבת. ישבתי אצלה מעל חצי שעה ופשוט הקשבתי לה…

פורים בשבילך

פורים בשבילי כל השנה…

מה צריך לשנות בבתי חולים?

הקירות במחלקות המבוגרים צבועים בצבע אפור ומדכא. צבע הקירות עולה אותו המחיר אם הוא בצבע אפור או בצבע נעים כמו ירקרק או אפרסק. ברגע שהקירות יהיו בצבע נעים, גם למאושפזים יהיה יותר נעים, פחות לחץ, פחות עצבים של המאושפזים ושל המשפחות. ב"ה שאצל הילדים הבינו וכיום המחלקות צבעוניות ומשרות שמחה ורוגע.

אמונה

כבר מימי חז"לינו אנו יודעים על ערך השמחה. רבי נחמן מדבר רבות על השמחה ועל הקשר של גוף ונפש. איך העצבות והמרה השחורה (חלילה), גורמות למחלות בגוף, ואילו השמחה מרפאת. עד כדי כך שרבי נחמן כותב "וישמח עצמו בכל מה שיוכל, ואפילו ע"י מילי דשטוטא, לעשות עצמו כשוטה ולעשות ענייני שטות וצחוק או קפיצות ורקודים" (ליקוטי מוהר"ן). גם הרמב"ם כתב: "לספר לפני החולה סיפורים משמחים, ירחיבו את נפשו לחדשו חידושים ויצחק מהם, הוא וכל חבורתו. ויבחרו לשמשו ולעמוד לפניו מי שישמח בו. כל זה מחויב בכל חולי" (הנהגת הבריאות, שער 2, 20). אז ברגע שאנו מבינים את השליחות הזו, בראש ובראשונה כלפי עצמנו, נוכל בס"ד להשליך ולהיות שליחים גם כלפי אחרים.

(פרשת תצווה – זכור)