ליאת שוקרון (עורכת המגזין בשבתון)פרופסור ברכה שפירא, מבאר שבע. נשואה לאביגדור, אם לחמישה, וסבתא לנכדים. מדענית בכירה בתחום בינה מלאכותית, חברת ות"ת ועובדת בתעשיית ההייטק.
הבחירה בתחום המחשבים
זה קרה במקרה- כבת למשפחה חרדית התחלתי ללמוד הוראה ומשלא התחברתי חיפשתי משהו אחר. שמעתי שמחשבים זה "מקצוע טוב" אז ניסיתי – ואהבתי. אחרי התואר הראשון (שהיה במדעי המחשב ומוסיקולוגיה) השתלבתי בתעשייה במקביל ללימודי תואר שני שאחריו כבר נשאבתי למחקר אקדמי, במקביל לקשר קבוע עם התעשייה.
אישה דתיה באקדמיה
אני גם באקדמיה וגם בתעשיית ההייטק ואני מאוד נהנית. להיות אשה בעלת משפחה, במיוחד אשה דתייה, בתפקידים בכירים בסביבות כאלה- זו שליחות לתחום של קידום נשים ונשים דתיות. היחס של הסביבה מכבד ואוהד, אם את מכבדת ומכירה בערך עצמך. יש הבדלים בגישות לחיים, אבל על הכל ניתן לגשר. כיום כשאני חברה בות״ת אני מאוד נרגשת מההזדמנות להשפיע על עיצוב פניה של האקדמיה בארץ לשנים הבאות ואני יכולה לספר שנושא הנשים והגיוון בכלל באקדמיה, הוא נושא נידון ובעל חשיבות.
האתגר הכי גדול של נשים באקדמיה
האקדמיה מאוד תחרותית. כדי להתקדם באקדמיה יש לבצע מחקר ולפרסם מאמרים כל הזמן, לעבוד מסביב לשעון. אחרי הדוקטורט צריך לנסוע לחו"ל לבצע מחקר בקבוצת מחקר בינלאומית, ולבנות פרופיל אישי מחקרי תחרותי כדי להשיג משרה אקדמית טובה. זה קורה בשנים שבהן בדרך כלל נשים בונות משפחה. מורכב לעשות את זה במקביל ללידת ילדים ולטיפול בהם, וזה מהווה חסם משמעותי לכניסה לאקדמיה. אך, זה אפשרי (אם יש בן-זוג כמו בעלי). כיום מספר הסטודנטיות בתארים הגבוהים אינו נמוך ממספר הסטודנטים, אבל בכניסה לאקדמיה כסגל אקדמי יש כ- 30% נשים בלבד ובמקצועות הטכנולוגיים- הרבה פחות מזה. במסגרת תפקידי כראש ועדת אקדמיה במועצה לקידום נשים במשרד המדע, חקרנו את מצב הנשים באקדמיה וראינו שככל שעולים בדרגות האקדמיות – במיוחד במקצועות הטכנולוגיים ובתפקידי הניהול. כל הרקטורים היום באוניברסיטאות וכל הנשיאים (למעט באונ' הפתוחה) הם גברים. זה חייב להשתנות.
איך ניתן להגדיל את הייצוג הנשי באקדמיה?
יש היום הרבה מודעות לנושא והרבה גופים שפועלים. למשל, המועצה להשכלה גבוהה השיקה תוכנית ('קו המשווה') שנותנת תמרוצים למוסדות שפועלים להקטנת הפערים המגדריים. יש נסיון להבין יותר טוב את החסמים ולתמוך בנשים ובמשפחתן בתקופות שונות. אבל, הדרך ארוכה.. אני מאמינה שצריך להכווין בנות להצטיינות כבר בבית הספר היסודי, להראות דוגמאות של הצלחות, לפתוח אופקים למקצועות שונים, להגדיל את הבטחון העצמי ואת כישורי המנהיגות.
שילוב חרדים באקדמיה
חשוב מאוד – יש הרבה תוכניות תמיכה בנושא ולהבנתי יש גם פתיחות יותר גדולה אצל חרדים לנושא. זה לא תמיד פשוט בגלל רקע חסר, אבל קורה ויקרה יותר בעתיד. זה כורח המציאות כמו גם השתלבות בכל התחומים.
בינה מלאכותית
תחום מרתק, בשנים האחרונות היתה התפתחות עצומה ביכולות – אנחנו רואים בינה מלאכותית שמשתלבת בהמון תחומים- רפואה, בטחון, שירותים שונים, תחבורה ועוד. אבל, יש המון אתגרים שצריך לפתור; בטכנולוגיה, אמינות ובאתיקה. אני לא פוחדת שהבינה המלאכותית תחליף אותנו או תשתלט עלינו, היא פשוט תעשה הרבה דברים שעשינו בעצמנו – כולל כתיבה של תוכניות מחשב – ותפנה אותנו לעשות דברים חדשים. צריך לזכור שבינה מלאכותית מוגבלת בסופו של יום למה שמאמנים אותה לעשות, יכולת ה"בינה" שלה לעולם תהיה מוגבלת לחישוב כלשהו. יש הבנה אנושית ויכולת יצירה של דברים חדשים שלא מבוססים על העבר בשום צורה, שהבינה המלאכותית לא יכולה לעשות.
מחקר/ מאמר שאת גאה בו במיוחד
לאחרונה אני עוסקת בשילוב של רפואה ובינה מלאכותית, במיוחד בחקר תרופות. יצרנו מאגר ידע של רמת הסיכון של תרופות בהריון ובהנקה (על פי בינה מלאכותית) וכן מצאנו יכולות חדשות של תרופות ידועות, למשל- גילינו שאנטיביוטיקה מסויימת פעילה לטיפול בסרטן הלבלב.
בזמן הפנוי
בילוי עם המשפחה – אירוח ילדים, נכדים והורים, וקריאת ספרים.
לנשמה
פרחים משמחים אותי ממש. מוזיקה והצגות, טיולים בעולם ושופינג עם אחותי בחו"ל…
