ליאת שוקרון (עורכת המגזין בשבתון)הודיה אוליאל, בת 27 מאשדוד, הרופאה הראשונה בישראל עם שיתוק מוחין
- ההתחלה
הגחתי לאוויר העולם לפני הזמן. פגות של שבוע 27. נלחמתי אז, ונלחמת עד היום, כל יום. נלחמת על הדברים הקטנים ובעיקר מאושרת מכל ניצחון קטן
- CP (שיתוק מוחין)
אז מה? מסתבר שזה ממש לא מה שיגדיר את איך שהחיים ייראו
- קביים
אחלה דבר. עצמאות! החיים שלי השתנו לטובה מאז ההחלטה להיעזר בהם
- לגור לבד
זה נחמד. מאפשר לפתח עצמאות. אבל, קצת בודד לפעמים
- דעות קדומות
יש הרבה דעות קדומות בחברה, על כל מיני אוכלוסיות וזה הפסד של מי שמחזיק בהן. צריך פשוט להבין שכולנו בני אדם, ומתוך כך לכל אחד מאיתנו יש שונות או איזשהו ייחוד. צריך לכבד כל אחד, ולהוציא את הצד החומל מאיתנו, ולא את הצד השיפוטי או הביקורתי. אף אחד לא בוחר להיות שונה, זה נתון שלא ניתן לשינוי, אבל אנחנו כן בוחרים איך להתייחס למה שאנחנו רואים
- מסתכלים עליי
כל הזמן! מאז שאני זוכרת את עצמי
- התמודדות
מה שכולנו נדרשים לו. את ההתמודדות שלי לרוב רואים, אבל כל אחד מאיתנו מתמודד… ולכן חשוב להיות טובים לכולם, כי אי אפשר לדעת מה עובר על בן אדם, ועדיף שנהווה גורם תמיכה ופרגון ולא גורם שמוריד עוד יותר למטה. באשר להתמודדות הפרטית שלי, אני משתדלת שלא תביא אותי לידי מרמור, אלא להפוך אותה למקור כח ועוצמה, בעבור עצמי ובעבור אחרים
- רפואה
אין לי מילים. ב"ה שהגעתי לזה. לא מובן מאליו
- רגעי שבירה
יש רבים כאלו. משתדלת לקחת אוויר ולהסתכל על תקופות טובות יותר שהיו לי. וגם, משתדלת למצוא רגעים קטנים ביום שעושים לי קצת טוב, ולהמשיך הלאה בע"ה
- מטופל שלא אשכח
מטופל שהיה בחרדה והצלחתי להרגיע כשהייתי סטודנטית בשנה חמישית. נסעתי דומעת הביתה, מאוחר, ואמרתי לעצמי שבשביל רגעים כאלו אני נלחמת כדי לשרוד
- נוירולוגית ילדים
החלום, מגיל קטן
- המסר
להיות טובים וחומלים יותר לכל מי שסביבנו. לא לתפוס את העזרה לסובב אותנו כעול. ולמי שמתמודד עם נקודת פתיחה קשה יותר מהשאר? זה לא מה שייקבע איך ייראו החיים. זה מצב שלא בוחרים. מה שכן ייקבע זה עזרת הקב"ה, נחישות, והחלטה שאנחנו פשוט לא מוותרים וחושבים בכל קושי על פתרון
- חתונה
בעזרת ה'
