שמואל א' פרק ל"א
הגענו לפרק שסוגר את ספר שמואל א' המתאר את המלחמה מול פלישתים בהר הגלבוע ואת התבוסה הגדולה של ישראל ושל המלך שאול. כך מתוארים רגעיו האחרונים של שאול- "וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לְנֹשֵׂא כֵלָיו שְׁלֹף חַרְבְּךָ וְדָקְרֵנִי בָהּ פֶּן יָבוֹאוּ הָעֲרֵלִים הָאֵלֶּה וּדְקָרֻנִי וְהִתְעַלְּלוּ בִי וְלֹא אָבָה נֹשֵׂא כֵלָיו כִּי יָרֵא מְאֹד וַיִּקַּח שָׁאוּל אֶת-הַחֶרֶב וַיִּפֹּל עָלֶיהָ."
סיום טרגי זה הביא את חז"ל לדיון ער בשאלה האם שאול נהג נכון בכך שבחר להמית את עצמו במקום לחכות למותו ע"י האויב. מעיון בפרשנים הכיוון הנכון בעיניי הוא שלמרות שלאדם פרטי אסור לעזור למותו שלו עצמו, כאן שאול לא נשפט כאדם פרטי וגם ההחלטה שלו לא הייתה ככזה- אלא כמלך ישראל. השיקולים שעמדו לנגדו היו לא רק אישיים אלא לאומיים ולכן היה הגיון בבחירה שלו שלא לספק לפלישתים את הסיפוק בהתעללות במלך ישראל.
ניכר מהמשך הפרק כי הניתוח של שאול לגבי התגובה של הפלישתים אכן נכונה- "וַיִּכְרְתוּ אֶת רֹאשׁוֹ וַיַּפְשִׁטוּ אֶת-כֵּלָיו וַיְשַׁלְּחוּ בְאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים סָבִיב לְבַשֵּׂר בֵּית עֲצַבֵּיהֶם וְאֶת הָעָם. וַיָּשִׂימוּ אֶת כֵּלָיו בֵּית עַשְׁתָּרוֹת וְאֶת גְּוִיָּתוֹ תָּקְעוּ בְּחוֹמַת בֵּית שָׁן". התבוסה של ישראל קשה, המצב בעם ירוד והפלישתים מגדילים עוד יותר את ניצחונם גם הפיזי וגם המנטלי בכך שמעמידים את גופתו של שאול לעיני כל.
בשלב זה אנחנו יכולים ללמוד הרבה ממעשיהם של אנשי יבש גלעד. בתחילת מלכותו של שאול, הוא מציל את אנשי יבש גלעד מידיו של נחש העמוני וכעת נזדמן להם לעשות עימו חסד לאחר מותו. על אף השבר שהם בוודאי נתונים בו יחד עם כל העם, קמים מתוכם אנשי חיל שהולכים כל הלילה לקחת את גופתו של שאול ואת גופות בניו מחומת הפלישתים- מעשה שיש בו סיכון רב.
מדהים לראות שכאשר מפעמת באנשים הכרת הטוב, הם מסוגלים להתגבר על הקושי ולעשות מעשים עילאיים. גבורתם לא הגיעה מתוך קהות רגשית או התחמקות מתחושת השבר אלא דווקא מתוכו. הקושי העצום עזר להם ללכת לילה שלם לעבר החומה ורק לאחר שסיימו את מלאכתם, הם התפנו לצום ולבכי של שבעה ימים.
בשבת האחרונה נשאלתי, איך אחרי פרקים רבים של התדרדרות שאול ממלך צדיק ונשגב לנקמן וחלש, עדיין חז"ל רואים בו "חסיד". אני חושב שרגעיו האחרונים של שאול ולאחר מכן מעשיהם של אנשי יבש גלעד, מזכירים לנו שלצד חסרונותיו הרבים- שאול היה מלך נאמן ומסור לעמו ואולי בזכות זה, קיבל בסוף חייו חסד של אמת.
