כל המאמרים במדור בשלח

פתיחת פרשת השבוע מלמדת דבר מה מרתק: ריבונו של עולם הוריד את "הרף" למען עם ישראל. כביכול אמר ריבונו של עולם, כי כיוון שעם ישראל

הרב אלעזר אהרנסון, ראש ישיבת ההסדר חולון כידוע, ניתן לעבור את השטח שבין מצרים לארץ ישראל רגלית. למעשה כיום, מאז חפירת תעלת סואץ, ישנו איזור

איתן פינקלשטיין, דוקטורנט לתנ"ך ב'מכון הגבוה לתורה' באוניברסיטת בר-אילן "וְלֹא נָחָם אֱלֹקִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים" (שמות י"ג, יז) – למה? אלא שטעו שבטו של אפרים

באופן מסורתי נקראת פרשת בשלח, שבת שירה, בסמיכות לט"ו בשבט. הסיבות לכך הן בעיקר ארבע הפרשיות הקרבות ובאות. אולם, כמו הרבה קשרים טכניים במסורת ישראל,

קביעת ט"ו בשבט כחג הנטיעות אינה קשורה להלכה וליסוד החג. מבחינת מסוימת, הדבר הוא בדיוק הפוך: חג הנטיעות הוא ט"ו באב, בדיוק חצי שנה מהיום

"אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת". שמחת הניצחון והגאולה מתפרצת בשירה משותפת של משה ובני ישראל. שירה שיש בה גם אנחת רווחה גדולה.

בחור שרצה להתחתן עם אחותה של אשת אחיו, שאל את הרב עובדיה יוסף, האם מותר לעשות זאת, נוכח צוואתו של רבי יהודה חסיד, שאחים לא

לאחר הלילה הארוך והחוויתי של קרבן הפסח, עם ישראל מתחיל את החלק הראשון של מסעו – היציאה ממצרים. אך למרות יציאתם הפיסית ממצרים, מצרים והעבדות