הרב מאיר נהוראי (רב משואות יצחק, יו"ר רבני בית הלל)בחור שרצה להתחתן עם אחותה של אשת אחיו, שאל את הרב עובדיה יוסף, האם מותר לעשות זאת, נוכח צוואתו של רבי יהודה חסיד, שאחים לא יישאו אחיות. בתשובתו ציטט הרב אחרונים שדחו את דברי רבי יהודה החסיד. הם התבססו על מסכת ברכות (מד ע"א): "עיר אחת הייתה בא"י וגופנית שמה, שהיו בה שמונים זוגות אחים כוהנים נשואים לשמונים זוגות אחיות כוהנות'. לאחר פירוט המקורות מתיר הרב עובדיה לבחור לשאת אחות של גיסתו, ומוסיף: 'ובפרט בזמן הזה, שקשים השידוכים לבני הישיבות וקשה לזווגן כקריעת ים סוף' (שו"ת יביע אומר חלק ד – אבן העזר סימן י).
במקרא – הנס שאירע בים סוף אינו מתואר במילה קריעה. לדוגמא: 'וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְחֵיל מִצְרַיִם לְסוּסָיו וּלְרִכְבּוֹ אֲשֶׁר הֵצִיף אֶת מֵי יַם סוּף עַל פְּנֵיהֶם בְּרָדְפָם אַחֲרֵיכֶם …" דברים (יא, ד) או, 'כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה' אֶת מֵי יַם סוּף מִפְּנֵיכֶם בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם…" (יהושע ב, כד), ועוד. רק בכתובים ניתן למצוא ניסוח קרוב לכך שהים נקרע: 'לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ' (תהילים קלג, יג).
ההגדרה של הנס בשם 'קריעת ים סוף' מופיעה לראשונה בספרות חז"ל. לדוגמא: 'כך המקום הוציא את ישראל ממצרים, קרע להם את הים …' (מכילתא דרבי ישמעאל יתרו – מסכתא דבחדש פרשה ה) ובמקום אחר:' ר"א אומר: קריעת ים סוף שמע ובא …' (זבחים קטז ע"א). על בסיס התיאור שים סוף נקרע, דימו חז"ל את הקושי שבקריעת ים סוף לקשיים שנחשף בן אנוש בחייו כמו: 'קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף' (פסחים קטז ע"א), או 'קשים זיווגים כקריעת ים סוף' (ויקרא רבא פר' צו פרשה ח) – מה התכוונו חז"ל בהשוואה שבין פרנסה ונישואין לקריעת ים סוף?.
רבים הבינו כהבנתו של הרב עובדיה, שהקושי מצוי במציאת הזיווג. אולם לפי פירוש זה קשה מדוע חז"ל בחרו דווקא בקריעת ים סוף כתיאור שבאמצעותו ניתן להצביע על הקושי הקיים בנישואין?! אם חפצים אנו להצביע על הקושי שבמציאת הזיווג הרי שהיינו יכולים לנסח באופן אחר?.
כוונת המדרש שונה. נראה שהמדרש מקשר בין הנישואין עצמם לבין קריעת ים סוף. ומצאתי הסבר נאה במאמר של אביגדור שנאן במאמרו: 'קשה כקריעת ים סוף או: מה למוסד הנישואין ולקריעת ים סוף', כשהכוונה היא לחיים שלאחר הנישואין. גם מי שמצא את זיווגו והתחתן, נחשף למציאות מורכבת. יצירת הקשר לאחר החופה הוא תהליך מורכב וארוך ודומה במהותו לקריעת ים סוף. כשם שבקריעת ים סוף הקב"ה שינה את סדרי הטבע, והמים שנקוו למקום אחד חזרו לאחוריהם, כך זוג שכורת ברית נישואין מתנתק משורשיו וממקומו הטבעי וכדברי הפסוק: 'עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד' (בראשית, ב,כד). המדרש משכנע אותנו, שאף דבר טבעי וברור מאליו כמו נישואין – הוא פלא ונס לא פחות מקריעת ים סוף.
ההבדל הוא שנס קריעת ים סוף התרחש בעבר לעיני כל העמים, בעוד חיי נישואין ופרנסת המשפחה הם אירועים המתרחשים מדי יום. הדרשן מדגיש עבורנו שנכון להתפעל מזוג שחיי הנישואין שלו תקינים, וכן יש להתפעל מאדם שפרנסתו מצויה בדיוק, כמו שמי שראה בעיניו והתפעל מקריעת ים סוף. כשם שהים ניתק ממקומו בניגוד לטבע, כך כל אחד מבני הזוג ניתק ממשפחתו המקורית ובונה את ביתו בנאמנות אין קץ. כמובן שבצד ההשתדלות יש בכל התהליך הזה סייעתא דשמיא, שכן זה נס ופלא גדול. דברים אלו ראוי שיהיו בתודעת כל זוג שכורת ברית נישואין. כך יפנים את האתגר ויידע להתגבר על המכשולים.
(בשלח תשעה)
