כל המאמרים במדור הגיגים

האם אנו צריכים להמשיך לחוג את חגנו הלאומי הראשון באותה הדרך שבה חגגנו בכל שנות הגלות? האם עצמאותנו אינה מחייבת שינויים לפחות ברכיבים הלאומיים של

על ענוותנותו של משה רבנו לומדים גם מן הפסוק: " וַיִּקְרָ֖א אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיְדַבֵּ֤ר ה' אֵלָ֔יו מֵאֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד לֵאמֹֽר". רש"י על אתר: "' ויקרא אל משה'

ספרתי שנים-עשר טעמים שונים (לפחות) לשם 'שבת הגדול'. ריבוי הטעמים יכול להעיד על חוסר ידע או חוסר בהירות למקור הכינוי וגלגולו. בהקשר זה, יש להבחין

מאורע הלידה הינו מן המאורעות המשמחים ביותר של האדם. והנה דווקא שם, אנו מוצאים מושג כמו 'טומאת יולדת'. היחס של חז"ל אל חיי אישות הוא

נדמה כי הפסוק המתאר את סיבת מותם של נדב ואביהוא מפורש למדי ( ויקרא פרק י,א): " וַיִּקְח֣וּ בְנֵֽי־אַ֠הֲרֹן נָדָ֨ב וַאֲבִיה֜וּא אִ֣ישׁ מַחְתָּת֗וֹ וַיִּתְּנ֤וּ בָהֵן֙

עדיין מהדהדת באוזני אמירתו של כתב בכיר בטלוויזיה שאמר בערך כך: 'גם אם פלוני ייצא זכאי במשפטו, הוא לא יוכל לחזור לתפקידו (הרם) טרם התפוצצה

היסטורית קשה לנתק את סיפור המגילה מן המאורעות שהתרחשו בארץ ישראל באותה עת. את אשר התרחש בארץ ישראל אנו יכולים למצוא בעזרא ונחמיה. אירועי המגילה

חוק ואנדרוולדה הבלגי משנת 1919 התיר מכירת משקאות אלכוהוליים בתנאי שיימכרו שני ליטר לפחות (חיים פרלמן, הלוגיקה המשפטית, עמ' 50). לכאורה, ובהתבסס על מבנה ק"ו

"כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כלו יצא. כיצד? 'והנפש אשר תאכל בשר מזבח

"אוֹ נֶפֶשׁ כִּי תִשָּׁבַע לְבַטֵּא בִשְׂפָתַיִם לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב לְכֹל אֲשֶׁר יְבַטֵּא הָאָדָם בִּשְׁבֻעָה וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ וְהוּא יָדַע וְאָשֵׁם לְאַחַת מֵאֵלֶּה" (ויקרא ה, ד) בשבועות