גדלה בגבעת שמואל, זה שנים תושבת לוד, אופטומטריסטית, אושיית רשת ופרשנית בערוץ 14 (לשעבר בערוץ 13), ועתה גם מ"מ ראש עיריית לוד. נשואה לאיתן ולהם 4 ילדים.
המעבר מאופטומטריסטית לפרשנית בערוץ 14
כבעלת עסק, השתתפתי בפאנל על כלכלה ועסקים בערוץ 14. כתושבת לוד, במהלך 'שומר חומות', סבלתי כמו כל שכניי מיריות בשכונה, צמיגים בוערים, אווירת מלחמה. יצא שדיבררתי את המצב ברשתות ובהרבה מדיות. גיליתי מה כוחה של התקשורת, ואז בחרתי להקדיש לה זמן נרחב. לתקשורת יש כוח לשנות מציאות ולהשפיע על דעת קהל ועל ההנהגה. אני משתדלת להיות שליחה טובה ומקבלת המון-המון אהבה ועידוד.
כעת נכנסת גם לפוליטיקה. לא מפחדת להתלכלך?
הפוליטיקה לא נקייה, וזה אכן מדאיג אותי. אני מתפללת לה' שישמור עליי, ואני מתייחסת לעשייה שלי כשליחות. כתוב ששלוחי מצווה אינם ניזוקים, אז בעזרת ה' שלא יידבק בי שום לכלוך ושכל פעולותיי יהיו לשם שמיים ולברכה לעם ישראל.
לוד היא עיר מגורייך. לא חוששים מ'שומר חומות' נוסף?
כן, חוששים. בתחילת המלחמה הנוכחית חששתי מאוד שיקומו עלינו ערביי לוד ויעשו בנו מעשה בארי. הידיעה שיש כאן כמות עצומה של כלי נשק בלתי חוקיים והזיכרון הצורב של 'שומר חומות', בהחלט מדאיגים. ב"ה, ב-8 באוקטובר הגיעו לכאן כוחות גדולים של אנשי ביטחון והייתה נחישות עצומה, ולדעתי זאת הסיבה שדברים לא הסלימו.
יש לך 'טיפ' לטפל במצב, שאחרים לא חשבו עליו?
בלוד חסרים כ-60 שוטרים. זאת עיר שחייבת שיטור משמעותי. יש תקנים, ובפועל שוטרים בוחרים לא להגיע. הסיבה מובנת ביותר. זאת עבודה הרבה יותר קשה, יש בה יותר סיכון, עובדים גם בחגים של ערבים, גם בחגים של יהודים – ובסוף מקבלים שכר זהה לערים שקטות ופשוטות יותר. יש להעניק תוספת שכר לשוטרים בערים המעורבות, בנגב ובגליל, ואפילו להפוך אותם ליחידה קרבית מיוחדת כדי לתת להם האדרה ורצון להגיע ולעבוד במקומות המורכבים יותר.
ישראל חגגה יום עצמאות 76. איך הרגשת ביום המורכב הזה?
יום העצמאות הוא יום קדוש! אנחנו בימים קשים ומורכבים במדינת ישראל, ועברנו את האסון הגדול ביותר מאז קום המדינה. יש לנו חטופים בעזה, יש לנו שתי זירות (לפחות) שעדיין לא רואים את האופק, ולצערנו נוספו משפחות רבות למשפחות השכול. אך יחד עם זאת, אנחנו צריכים להודות ולהלל על הנס הגדול שזכינו לו בהקמת מדינת ישראל. הסבים והסבתות של כולנו היו מחליפים איתנו. דורות על גבי דורות נשאו עיניהם אלפי שנים לארץ ישראל, ואנחנו זכינו. זכינו למדינת היהודים, לצבא, לריבונות, לעצמאות. יש לנו אפשרות ללכת להתפלל בכותל המערבי – זהו חלום של דורות.
העירייה – תחנה אחרונה או תחנת ביניים לכנסת?
נכנסתי לעירייה מתוך רצון לשנות ולהוסיף עשייה ציבורית. בתקשורת אני מדברת על כל הדברים ומציפה את הנושאים, וזה באמת חשוב, זה משפיע על דעת הקהל ועל מקבלי ההחלטות. אבל החלטתי שאם אפשר להוסיף גם עשייה פעילה, זה יהיה מבורך. אני לא רואה את עצמי בפוליטיקה הארצית, נכון להיום.
את בדרך "להיפרד" מאחת כליותייך. לא חוששת?
ודאי שאני חוששת. תרומת כליה היא דבר גדול, זה ניתוח לא פשוט ויש בו סיכון. עם זאת, זה משהו חשוב כל כך. ההחלטה נתקבלה ברגע אחד: הייתי בשידור, והגיע בחור מתוק בן 27 לספר שהוא זקוק להשתלה כדי לחיות. הוא הסתכל לי בעיניים, וראיתי עיניים טובות והוא נכנס לי ללב. באותו רגע שלחתי לו הודעה, ועד סוף השידור סיימתי למלא את כל הטפסים. אני רק בתחילת הדרך, בבדיקות הראשוניות, וזה תהליך ארוך, אבל אני מקווה שהכל יעבור בשלום ושאצליח לעזור לו, או למישהו אחר אם בסוף חלילה לא אתאים לו. החלטתי לשתף זאת באינסטגרם שלי למרות שזאת רק ההתחלה, כדי לעורר את הנושא. אולי אנשים נוספים יצטרפו גם הם.