ד"ר גבריאל חזות (ממייסדי 'מידה טובה' לחקר ההיגיון היהודי, מרצה באונ' חיפה, ומקים תנועת 'ואהבת'- עושים טוב בישראל)היסטורית קשה לנתק את סיפור המגילה מן המאורעות שהתרחשו בארץ ישראל באותה עת. את אשר התרחש בארץ ישראל אנו יכולים למצוא בעזרא ונחמיה. אירועי המגילה מתרחשים בשנים בהן הופסקה העבודה בבית המקדש בשל התנכלות 'פלשתינאית' (חורונים, ערבים ושומרונים), בין זמנה של הצהרת כורש לבין זמן מלכותו של חשיארש הראשון (או ארתחשסתא הראשון בנו), – אחשורוש מיודענו. אנו מוצאים פסוקים מפורשים בנדון בעזרא פרק ד. כותב כתב השטנה הוא המן מיודענו:
" וַיְהִי֙ עַם־הָאָ֔רֶץ מְרַפִּ֖ים יְדֵ֣י עַם־יְהוּדָ֑ה ומבלהים וּֽמְבַהֲלִ֥ים אוֹתָ֖ם לִבְנֽוֹת: וְסֹכְרִ֧ים עֲלֵיהֶ֛ם יוֹעֲצִ֖ים לְהָפֵ֣ר עֲצָתָ֑ם כָּל־יְמֵ֗י כּ֚וֹרֶשׁ מֶ֣לֶךְ פָּרַ֔ס וְעַד־מַלְכ֖וּת דָּרְיָ֥וֶשׁ מֶֽלֶךְ־פָּרָֽס: וּבְמַלְכוּת֙ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ בִּתְחִלַּ֖ת מַלְכוּת֑וֹ כָּתְב֣וּ שִׂטְנָ֔ה עַל־יֹשְׁבֵ֥י יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלִָֽם: וּבִימֵ֣י אַרְתַּחְשַׁ֗שְׂתָּא כָּתַ֨ב בִּשְׁלָ֜ם מִתְרְדָ֤ת טָֽבְאֵל֙ וּשְׁאָ֣ר כְּנָוֹתָ֔יו עַל־אַרְתַּחְשַׁ֖שְׂתְּ מֶ֣לֶךְ פָּרָ֑ס וּכְתָב֙ הַֽנִּשְׁתְּוָ֔ן כָּת֥וּב אֲרָמִ֖ית וּמְתֻרְגָּ֥ם אֲרָמִֽית".
מרדכי מן השורש מורדוך (אל בבלי) הוא גם פתחיה וגם מרדכי בלשן, על שם בקיאותו העצומה בשבעים לשון, (מנחות ס"ה, א). ברם, גם הייחוס המפורט בבבלי אינו עונה על השאלה , 'מי הוא היה באמת'?
בפרשנות, ספקטרום רחב של דעות באשר לדמותו העלומה של מרדכי היהודי. בקצה אחד, מאחרוני הנביאים, ובקצה השני יהודי מודרני מתבולל. מתוך מגוון הדעות אני נוטה להתחבר אל זו המתייחסת אליו כאל ציוני דתי (סרוג לייט) בעל כישורים וקשרים פוליטיים שמצא עצמו בסיטואציה מדהימה ונוראית כאחד. השופט ה'יושב בשער' נחשף אל ידיעה נוראית על תוכנית שטנית העלולה לגרום שואה לעם ממנו הוא ואסתר באו.
מרגע ההיחשפות אל סיפור הפור ואל תוכניתו של המן הרשע, מתחוללת בנפשו של מרדכי תמורה עצומה ומעתה תקרא לו המגילה מרדכי היהודי ולא סתם מרדכי. הטוויסט בעלילה מתחיל מרגע שסיפורו הפרטי של מרדכי משתלב עם התסריט האלוקי. מרדכי מבין כי מעמדו הפוליטי, ועוד יותר, נוכחותה של אסתר המלכה בארמון המלוכה הפרסי בעת הזאת, הם יותר מרמז לפעולה אקטיבית מצידם לביטול גזירת המן. שאיפותיהם ומאווייהם הפרטיים של השניים מתבטלים אל הצורך הדחוף להציל את עם ישראל בכל מחיר. תמורה דומה מתחוללת אצל הרצל 'חוזה המדינה' מרגע היחשפותו אל משפט דרייפוס כעיתונאי וינאי.
אסתר המלכה מופתעת ואינה מבינה את המתרחש. תסריט האימה אותו תיאר לה מרדכי לא היה בתוכניותיה. היא אינה נציגה מובהקת של העם היהודי ולא נבחרה למלכה מטעמו או בשליחותו, ועתה היא נדרשת לשים נפשה בכפה כדי להצילו. המחשבות שסיפור זה אינו נוגע לה באופן ישיר מתנפצות אל מול אמירתו הברורה והנוקבת של הדוד מרדכי:
" וַיֹּ֥אמֶר מָרְדֳּכַ֖י לְהָשִׁ֣יב אֶל־אֶסְתֵּ֑ר אַל־תְּדַמִּ֣י בְנַפְשֵׁ֔ךְ לְהִמָּלֵ֥ט בֵּית־הַמֶּ֖לֶךְ מִכָּל־הַיְּהוּדִֽים: כִּ֣י אִם־הַחֲרֵ֣שׁ תַּחֲרִישִׁי֘ בָּעֵ֣ת הַזֹּאת֒ רֶ֣וַח וְהַצָּלָ֞ה יַעֲמ֤וֹד לַיְּהוּדִים֙ מִמָּק֣וֹם אַחֵ֔ר וְאַ֥תְּ וּבֵית־אָבִ֖יךְ תֹּאבֵ֑דוּ וּמִ֣י יוֹדֵ֔עַ אִם־לְעֵ֣ת כָּזֹ֔את הִגַּ֖עַתְּ לַמַּלְכֽוּת".
עתה, גם היא מבינה באופן שונה לחלוטין את מסכת ההתרחשויות שהביאוה עד הלום. ברור לה כי היא אינה יכולה לפעול בשם ועבור העם היהודי אם זה לא מינה אותה ולא הסמיך אותה לפעולה. היא צריכה אישור פעולה מן הקונגרס היהודי, ולכן עתה, היא זו המצווה על הדוד מרדכי:
"לֵךְ֩ כְּנ֨וֹס אֶת־כָּל־הַיְּהוּדִ֜ים הַֽנִּמְצְאִ֣ים בְּשׁוּשָׁ֗ן וְצ֣וּמוּ עָ֠לַי וְאַל־תֹּאכְל֨וּ וְאַל־תִּשְׁתּ֜וּ שְׁלֹ֤שֶׁת יָמִים֙ לַ֣יְלָה וָי֔וֹם גַּם־ אֲנִ֥י וְנַעֲרֹתַ֖י אָצ֣וּם כֵּ֑ן וּבְכֵ֞ן אָב֤וֹא אֶל־הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־כַדָּ֔ת וְכַאֲשֶׁ֥ר אָבַ֖דְתִּי אָבָֽדְתִּי".
ודוק- "את כל היהודים", שמאל וימין, דתיים וחילוניים, ספרדים ואשכנזים. מניעת שואה מחייבת אחדות של כל פלגי העם.
אנו נחשפים שוב אל 'הנקודה היהודית' זו המצויה אצל כל אחד מעמנו, גם אצל המתבוללים שבהם. היא מוסתרת היטב ופעמים שהיא נחשפת רק בנסיבות היסטוריות מיוחדות וגם זאת רק לאחר קילוף של מספר מסכות. פעמים אין היהודי עצמו מודע אליה והוא מופתע בעצמו אל גילויה מכורח הנסיבות.
(ויקרא תשעו)
