כל הפוסטים של ד"ר גבריאל חזות (ממייסדי 'מידה טובה' לחקר ההיגיון היהודי, מרצה באונ' חיפה, ומקים תנועת 'ואהבת'- עושים טוב בישראל)

"וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי-קֹדֶשׁ, לְאַהֲרֹן אָחִיךָ, לְכָבוֹד, וּלְתִפְאָרֶת. …וְאֵלֶּה הַבְּגָדִים אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ: חֹשֶׁן וְאֵפוֹד וּמְעִיל,… וּכְתֹנֶת תַּשְׁבֵּץ, מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט; זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן

"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה. מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי". וכי אפשר לצוות על תרומה? האם עצם הציווי לתרומה איננו מבטל את

"נעשה ונשמע"; זו ההמלצה שלנו לילדינו? האם זו הדרך המייצגת את היהדות, ציות עוור? לאחר האירוע מלא ההוד של ההתגלות

הורה, מנהיג, מפקד, מנהל – סמכותיים, אינם אלו המטילים מורה על הכפופים להם עד להופעתו בפרשה, לא ידענו הרבה על

האם האלטרנטיבה, החזרה לתוככי סיני, היתה קלה יותר עבור העם? "וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם, וְלֹא נָחָם אֱ-לֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ

במכת החושך כותבת התורה: "…וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלֹשֶׁת יָמִים… וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם". כדי לענות

העבדות כמציאות תודעתית המשיכה להיות חלק מהוויתם, ובעצם, מהוויתנו עד היום הזה כה אמר ז'אן ז'אק רוסו הפילוסוף הצרפתי- "האדם

עם ישראל אינו האוסף של יחידים המאכלסים אותו, אלא ישות רוחנית נפרדת ושונה על פי הפסוק הפותח את ספר שמות

דווקא בפרשה האחרונה, בימיו האחרונים, מתגלה לנו יעקב אחר המנסה להוביל את ההיסטוריה ולא להיות מובל על ידה. הוא 'עושה

ישנן שתי גרסאות למה שקרה בעבר הנוראי, כפי שיוסף הצדיק מנסח זאת. האחת, באוזני שר המשקים, בבור במצרים – "כִּי