איך שלא נסתכל על הבחירות שעברנו, ללא ספק הן היו משאל עם ביחס לסוגיות הכבדות שחווינו בהן מכהנת הממשלה היוצאת, כמו גם על במי בוטחים יותר שידע לנווט את הספינה הנקראת מדינת ישראל בשנים הבאות. היה זה משאל עם על האחריות (גם אם לא הבלבדית) לטבח 7 באוקטובר, על הניסיון להכתיב מהפכה משפטית בלא שהוכנה כדבעי, ואולי בעיקר על המשך הפטור הכולל משירות לצעירים חרדיים וסכומי העתק שהמגזר הזה מקבל.
בטור שכתבתי דקות לאחר פרסום המדגמים, (עקב אילוצים של בית הדפוס, טור שפורסם בגליון המודפס) ובהסתמך על המדגמים, נכתב כי די ברור כי רוב העם החליט לתת צ'אנס לגוש השינוי. מפלגתו של איזנקוט מובילה אותו – ובפער לעומת בנט, שלא לדבר על התרסקות מפלגתו של ליברמן. כך, שסביר כי נשיא המדינה, לאחר ההתייעצויות שיקיים עם ראשי הסיעות, יטיל על איזנקוט להרכיב ממשלה. האם יעלה בידו? המספרים לא נותנים סיכוי משמעותי שיצליח להגיע ל-61. סולם ההצלה שלו יכול לבוא אם יקרא לממשלת אחדות לאומית של המפלגות הציוניות, כפי שהתבטא בעבר, כולל הליכוד, ללא החרדיות, ואם נצטט אותו, גם את מפלגתו של בן גביר הוא יתכוון להשאיר בחוץ. אם לא יצליח, יתכנו אפשרויות נוספות, כמו ממשלת מיעוט, שלהקמתה ליברמן לפחות עד כה התנגד. אם גם זה לא יעלה יפה, כמובן אופציית סיבוב בחירות נוסף תמיד קיימת.
ביום רביעי בבוקר, עם ספירת כמחצית הקולות, התמונה שונה מאוד. קודם כל, הליכוד יוצאת המפלגה הגדולה ביותר עם 26-27 מנדטים. אחריה ישר של איזנקוט עם 21-22 מנדטים. הערביות יצאו עם קופה של 16-18 מנדטים, החרדיות ירדו בכ-2 מנדטים. בנט על כ-11, וינטר והנדל- בחוץ. למהות של הדברים: נראה (וגם זה לא סופי כי יש עוד 50 אחוז מהקלפיות שלא נספרו, כמו גם המעטפות הכפולות) שגוש הימין מוביל בהפרש של כחמישה-שבעה מנדטים על גוש השינוי אך גם כך, אין לו את ה-61 וכדי להרכיב קואליציה בהתבסס על שותפותיו דהיום הוא זקוק לעוד מפלגה מגוש השינוי. השאלה האם בנט או ליברמן 'יחצו את הקווים' תמורת תיק ביטחון, למשל. על פניו לא נראה, ולא רק בגלל התחייבויותיהם שלא לעשות זאת והתובנה שלהם שאם יעשו זאת סופם יהיה כסופו של בני גנץ שהצטרף בזמנו לממשלת נתניהו ומהר מאוד מצא עצמו בחוץ. כמובן גם הפערים הגדולים בסוגיות כמו גיוס החרדים מקטינות את הסיכוי למעבר בין גושי של מפלגה. אבל, לך תדע.
לא נכון יהיה שלא להתייחס בקצרה לסיעות הערביות. בין 17 ל-18 מנדטים עפ"י הסקרים. מה קרה? הם כל כך התאהבו ברשימות שלהם הפעם? לא זה העניין. סביר, לענ"ד, שהכתף הקרה שהראתה הנהגת המדינה בשנים האחרונות לערביי ישראל (בחלק מהמקרים הם הרוויחו זאת בצדק), התגרויות של בן גביר כמו זה שהגיע אתמול ביום הבחירות ליישוב ערבי (בשביל מה?), חששם של ערביי ישראל מזה שאיתמר בן גביר ימשיך לנהל את המשרד לביטחון פנים, כמו גם הכרזותיו של סמוטריץ כי אחרי ההצלחה העצמה בישוב השומרון כעת ילך על יישוב הגליל, המריץ אותם לצאת להצביע. וזו התוצאה.
ומשפט על מפלגת הציונות הדתית. עפ"י הסקרים הרשימה תקבל 6-7 מנדטים (ייתכן ובמעטפות הכפולות יהיו לה הרבה קולות חיילים), בעוד אך לפני כחודשיים היא עמדה במרבית הסקרים מתחת לאחוז החסימה. אבל כיום ברור, שרבים מהמגזר כבר לא מחפשים בית פוליטי ייחודי להם אלא 'חונים' במפלגות כלליות שיודעות לתת מקום מכובד למועמדים דתיים. 'ישר' של איזנקוט, למשל, שבצמרת שלה יש 6-7 סרוגים.
בנט, שאת הצעדים הראשונים שלו עשה בקרב הציונות הדתית הפעם לא השכיל להציב דמויות מהמגזר בצמרת הרשימה שלו (אולי הציע וסרבו?), יצא אמנם במספר דו ספרתי של מנדטים (11-14 תלוי בערוץ), אך בכל מקרה נשאר הרבה אחורה מהמספר שקיבל איזנקוט, מה שיקשה על בנט לדרוש את הנהגת גוש השינוי בדרך להרכבת ממשלה.
ורגע לפני שמרכיבים פה ממשלה, נזכיר. האיום שאויבנו ינסו לטרפד את הבחירות בישראל ב"ה לא התממש. אבל בזירה שלנו אין רגע דל. ואנחנו גם לא לבד. דונאלד טראמפ, זוכרים? ההערכות שבטווח הקרוב ממש, כנראה אחרי הבחירות בארה"ב שיתקיימו בשבוע הבא, צפויה מתקפה נוספת על איראן, וגם צפוי שהיא לא תשב בחיבוק ידיים. ובעברית- ממחר בבוקר אנו צפויים לאווירה של מצב ביטחוני מתוח. אין מצב שזה לא ישפיע על המהלכים להרכבת ממשלה. סביר, שמצב ביטחוני מתוח בתוספת לחץ של נשיא ארה"ב יסייע לראשי המפלגות כאן לרדת מן העץ בכל האמור להכרזות שלהם בעת מערכת הבחירות לגבי עם מי יישבו ועם מי לא, ואולי אלה יקרבו מגעים על הרכבת ממשלת חירום לאומית ציונית. בעיניים שלי- הלוואי.
ויש עוד המון על מה לדבר. על נתניהו והרמטכ"ל, על הסיעות החרדיות, על הרחוב הישראלי ממחר בבוקר, ועוד. בהזדמנות.
