כל הפוסטים של הרב יובל שרלו (ראש ישיבת אורות שאול תל אביב וראש המרכז לאתיקה בארגון רבני צהר)

סוגיית חופש הדיבור והביטוי מחייבת התייחסות למרכיבים שונים הבונים אותה. לעתים מזומנות נעשה טשטוש בין התחומים השונים, ובשל כך חופש

כל אחד מאתנו הוא שופט. למעשה, אנו עוסקים בפעולות סמי-שיפוטיות כל הזמן. גם אלה שמתרחקים משיפוטיות – שופטים את עצמם,

זה הזמן לנער את האבק. זה הזמן לעבור טיפול 10,000 פנימי. זו הבשורה הגדולה הקיימת דווקא במעגל השנה – העובדה

שפע גדול של תביעות רוחניות מקופלות בפסוק ״ועשית הישר והטוב בעיני ד׳״. למעשה, זהו פסוק היסוד של האתיקה היהודית, וקשה

שני יסודות נצחיים מופיעים בפרשת השבוע שלנו ביחס למנהיגות שעיקרה משפטית. אלה לא היסודות היחידים. בפרשת יתרו למדנו את עצת

ברית פרשת ניצבים, וקריאתה כל שנה מחדש לקראת ימי המלכת ד' וכפרת העוונות– מזכירה לנו את היסוד הגדול של התורה:

רשת האינטרנט הרחיבה את האפשרויות להכות בסתר, בדרכים שונות ומגוונות. בראש ובראשונה בעובדה שכל אדם יכול לכתוב כל דבר, בלי

מצוות שילוח הקן, המהווה בסיס לדיון בתחום טעמי המצוות, התבארה בפשטות על ידי הרמב"ן בהצעתו הראשונה כמצווה מקבילה למצוות "אותו

האם ניתן להצביע על סדר מסוים בדיברות האחרונות ? הבה נשים לב לעובדה זו: "לא תרצח, ולא תנאף, ולא תגנוב,