"'וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱ-לֹהִים' (שמות יט, ג). הֲדָא הִיא דִכְתִיב (תהלים סח, יט): 'עָלִיתָ לַמָּרוֹם שָׁבִיתָ שֶּׁבִי'. מָהוּ עָלִיתָ? נִתְעַלֵּיתָ, נִתְגַּשַּׁשְׁתָּ עִם הַמַּלְאָכִים שֶׁל מַעְלָה.
'וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה' (שמות יג, יז). זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (משלי כו, ג): 'שׁוֹט לַסּוּס וּמֶתֶג לַחֲמוֹר'. 'שׁוֹט לַסּוּס' – זֶה פַּרְעֹה הָרִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יב,
דָּבָר אַחֵר 'כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ' (שמות י, א), אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִכָּאן פִּתְחוֹן פֶּה לַמִּינִין לוֹמַר לֹא הָיְתָה מִמֶּנּוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר 'כִּי
'"לֵךְ וְהִפָּרַע מִמֶּנּוּ'. אָמַר לוֹ: הֵיאָךְ אָבִיא עָלָיו עֶשֶׂר מַכּוֹת? אָמַר לוֹ: (שמות ד, יז) 'וְאֶת הַמַּטֶּה הַזֶּה תִּקַּח בְּיָדְךָ'. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: הַמַּטֶּה מִשְׁקַל
"דָּבָר אַחֵר: 'וְאֵלֶּה שְׁמוֹת' – אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ: כָּל מָקוֹם שֶׁאָמַר 'אֵלֶּה' – פָּסַל אֶת הָרִאשׁוֹנִים, 'וְאֵלֶּה' – מוֹסִיף שֶׁבַח עַל הָרִאשׁוֹנִים. 'אֵלֶּה תוֹלְדוֹת
"רבנו הקדוש חשש בשיניו י"ג שנה, וכל אותן י"ג שנה לא מתה חיה בא"י, ולא הפילה אשה עוברה בא"י. בסוף י"ג שנה כעס רבי על
"אָמַר רַבִּי יוּדָן: כְּשֶׁהָיְתָה חֲמָתוֹ שֶׁל יְהוּדָה עוֹלָה, הָיוּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת יוֹצְאוֹת מִתּוֹךְ לִבּוֹ וְקוֹרְעוֹת אֶת בְּגָדָיו, וּכְשֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ שֶׁתַּעֲלֶה חֲמָתוֹ, הָיָה מְמַלֵּא אַפּוּנְדָּתוֹ אֲפוּנִין
"את חטאי אני מזכיר היום, פרעה קצף על עבדיו וגו', ושם אתנו נער עברי עבד וגו'. ארורים הרשעים שאפילו הטובה שעושים מתכוונים לרעה, שאמר שר
"מה כתיב למעלה מן הענין 'ואלה המלכים' וגו' וכתיב הכא 'וישב יעקב'? א"ר חוניא: משל לאחד שהיה מהלך בדרך וראה כת של כלבים ונתיירא מהם
"ויבכו – למה בכו? משל למה הדבר דומה? לזאב שבא לחטוף את האיל, התחיל האיל לנגחו. נכנסו שיני הזאב בקרני האיל, זה בוכה וזה בוכה.
