מתלמידי יותר מכולם
"וַיַּעַן יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מְשָׁרֵת משֶׁה מִבְּחֻרָיו וַיֹּאמַר אֲדֹנִי משֶׁה כְּלָאֵם – על מי ביקש יהושע בן נון להגן, בבקשו ממשה רבינו לכלוא את אלדד
"וַיַּעַן יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מְשָׁרֵת משֶׁה מִבְּחֻרָיו וַיֹּאמַר אֲדֹנִי משֶׁה כְּלָאֵם – על מי ביקש יהושע בן נון להגן, בבקשו ממשה רבינו לכלוא את אלדד

לא לדתיים בלבד, לא למסורתיים, לא לנשים בלבד, לא לגברים בלבד, לא לחרדים, לא לרפורמים, לא לחילוניים, לא לחוזרים בתשובה, לא לדתלשי"ם, לא לשאבבניקים, לא

לא בארץ ישראל קם העם היהודי. עם ישראל קם מחוץ לארץ ישראל: אברהם אבינו, מייסד האומה, הלך מארצו ממולדתו ומבית אביו לארץ ישראל; רוב מוחלט
איש על מחנהו ואיש על דגלו הוא ביטוי בו משתמשים לרוב כאשר מבקשים לטעון ובצדק כי אחדות אין פירושה טשטוש. פעמים רבות דווקא תביעת האחדות

מהותה של פסיקת הלכה היא שקלול בין נושאים שונים ובין הלכות שונות העומדות על הפרק. קל להדגים זאת בסוגיית "כיצד מרקדין לפני הכלה": אין מחלוקת
"עשו סייג לתורה" הוא אחד ההדרכות הבסיסיות ביותר בעולמה של ההלכה. בדרך כלל, איסורי התורה הם ממוקדים ומוגדרים בעבירה עצמה, והתורה אינה עוסקת בהרחקה מהאיסור
היכן היה העם בשעה שקרח ועדתו השמיצו את משה רבינו ואת אהרון ? היכן היה העם בשעה שהטיחו במנהיגיו כי הם דואגים אך ורק לעצמם

לא מגבעת ולא כיפה, לא גערטל ולא חליפה, לא פראק ולא קפוטה, לא עניבה ולא חליפה – בגד היהודי הוא בראש ובראשונה הציצית. יש כמובן
רעש גדול אנו עושים בכל שנה ושנה ממצוות עשה של תורה לזכור את אשר עשה לנו עמלק. מצוות מחיית עמלק נלמדת מהפסוק "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר
מיד לאחר תום המפקד עוסקת התורה בארבע מצוות עיקריות: שילוח טמאים מחוץ למחנה, אשמות שונים ובמרכזם אשם גזל הגר, סוטה ונזיר. בשל העובדה שספר במדבר