כל המאמרים במדור על סדר היום

לא ניתן להכניס עולם רוחני מלא למסגרת של חוקים והלכות לעולם יהיה הסכום הכולל גדול בהרבה ממה שניתן לעצב בניסוח של הלכות שונות. דיני שבת

"ואצווה את שופטיכם בעת ההיא לאמר: שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו. לא תכירו פנים במשפט כקטון כגדול תשמעון, לא

האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה – בשאלה זו פנה משה רבינו אל בני גד ובני ראובן בתובעו מהם ליטול חלק במעשה המלחמה על ארץ

"גם במדעך מלך אל תקלל ובחדרי משכבך אל תקלל עשיר כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל כנפיים יגיד דבר" – את שידע כבר קהלת

"הגיד לך אדם מה טוב ומה ד' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך". פעמים רבות אנו מבקשים להעמיד "אבות"

טיב האופי האנושי גורר אותנו לעסוק בשאלות העקרוניות והמהותיות, ולחוש כי בכך אנו מתקנים עולם. דוגמה לדבר הזדמנה לנו בדיון המשפטי וההלכתי סביב פרשת האימוץ.

פרשת קורח מהווה מוקד לדיון מתמיד בדבר אופי המחלוקת. המשנה באבות הרואה במחלוקת קורח ועדתו את הביטוי המובהק למחלוקת שאינה לשם שמיים, משיבה את הלומד

בד בבד עם הניסיון לעצור את המפולת בסוגיית ארץ ישראל וכל הנלווה אליה, יש ללמוד עניין נוסף מפרשת המרגלים – על היום שאחרי. יהושע וכלב

מיד עם תחילת המסע לארץ ישראל המתואר בפרשתנו החלו הקיטורים: "ויהי העם כמתאוננים רע בעיני ד'". פרשנים כבר שמו לבם ל"כף" הדמיון – העם הלוא

מי נתן לך את הרשות לגזול את המשאב החשוב ביותר הקיים בעולמנו? מדוע אתה מייחס חשיבות כל כך מועטה לאוצר אותו מחזיק כל אדם בידיו?