הרב יובל שרלו (ראש ישיבת אורות שאול תל אביב וראש המרכז לאתיקה בארגון רבני צהר)מצווה גדולה להודיע בשער בת רבים – אין כזה דבר ייעוץ וטיפול רבני הכרוך במגע פיזי. דברים אלה הם כה פשוטים וכה ברורים מאליהם, עד שיש לשאול עליהם "פשיטא, מאי קא משמע לן?", שהרי אין לומר דברים שהם פשוטים שאין בהם ספק כלל. אוי לנו כי כך עלתה לנו, ואנו נאלצים לעיתים לומר דברים שהם כה יסודיים וכה ברורים. סיבת הדברים היא שהיו שנפלו בפח, ומפני שנצטווינו לא תעמוד על דם רעך, ולא זו בלבד כי אם גם ובערת הרע מקרבך, מוטל עלינו לעיתים לומר גם את המובן מאליו.
אנשים רבים פונים בבקשת ייעוץ לרבנים. כך היה מעולם, וכך כנראה הדבר יהיה. אם מבקשים דעת תורה, וברכה ועצה, והלכה ומחשבה פונים לרב. צרותיו של אדם זקוקים לסוגים שונים של בעלי מקצוע – רפואיים, פסיכולוגיים או כלכליים. ברם, בדרך כלל אדם זקוק לא רק לפיתרון הבעיה, כי אם גם למבט רוחני ואמוני על המציאות, לבחינה רוחנית של הפתרונות השונים שהוצעו לפניו על ידי בעלי מקצוע, ולדברי עידוד חיזוק וברכה. הוסיפו לכך את העובדה שרבנים מוסרים את נפשם על עם ישראל, ובניגוד לאמירה המקובלת – כי הדבר היחיד החשוב להם הוא ארץ ישראל ואין הם עוסקים בעניינים חברתיים – הם עוסקים יום ולילה יותר מכל תחום מקצועי אחר ובהתנדבות לבני אדם, הרי שפניות לרבנים בעניינים שונים הם חלק בלתי נפרד מעולמו האמוני של בני האדם. אין רב בישראל שאינו מוסר את זמנו ואת משפחתו ואת כספו ואת התקדמותו הלמדנית על עם ישראל, ואף על פי כן אין הקומץ משביע את הארי, בשל העובדה שצרכי עמך מרובים.
את המציאות הזו מנצלים נבלים. הם מעמידים פני רבנים, ומייחסים לעצמם כוחות ואנרגיות, ועושים את הגרוע מכל – מנצלים מצוקתו של אדם. כשאדם טובע הוא מוכן להיאחז אפילו בקש, גם אם אין בקש זה כדי להושיעו. הוא גם מוכן להאמין לכל דבר הבל – שיש אנרגיות, ושיש לגעת בו במקומות אינטימיים כדי להעביר אנרגיות אלו, וכי יש כוחות ריפוי או יכולות על-אנושיות לבני אדם מסוימים. לא זו בלבד, אלא שהוא גם מוכן לשלם על כך מחיר יקר, ואף חש כי תשלום המחיר עדות הוא לכך שמדובר בדבר מה רציני כל כך. נבלים אלה פוגעים אנושות בבני אדם ומנצלים אותם בצורה המכוערת ביותר. הם לוקחים את כספם של קשי יום ללא נקיפות מצפון; הם מספקים את תאוותם המינית על ידי מגע עם נשים ולעיתים אף עם גברים, תוך כדי העמדת פנים שמדובר בטיפול. מעבר לעובדה שהם פוגעים בבני אדם הרי הם מחללים שם שמיים בצורה הנוראה ביותר. דומים הם לבני עלי אשר עליהם נאמר כי שכבו את הנשים הצובאות פתח אוהל מועד, וכי נטלו את הראשית מהקרבן המיועד לד' וכיבדו את עצמם בו.
על כן יש להודיע ולהתריע – אין כזה דבר! אין כזה דבר טיפול במגע של רבנים. רופאים ופיזיותרפיסטים עובדים עם הגוף. לרב אסור באיסור חמור ליגוע באישה וגם בבן – למעט דרכי הבעת שלום רגילות. אין כזה דבר העברת זרמים וכוחות במגע באישה. הטוען שיש לו זרמים וכוחות יתכבד ויטפל בגברים (וגם זה בהסתייגות) ויניח את הזרמת הזרמים והכוחות לנשים – לנשים.
אין כזה דבר שיחה אינטימית עם "רב" יועץ או בעל כוחות. רב אינו מותר להתייחד עם נשים, והוא מדבר עימן רק כשהדלת פתוחה או אשתו בבית או כל דבר אחר מסוג זה. אין כזה דבר לשלם כסף רב עבור ייעוץ של רב. אמנם, גם רב זקוק לפרנסה, אך התורה אינה קרדום לחפור בה, ו"מה אני בחינם אף אתם בחינם". הרב צריך להתפרנס ממשכורת מסודרת ולא מ"תרומות" של אנשים.
אין כזה דבר שרב אומר בחכמת הפרצוף או בצורת הידיים, בתאריכי הלידה או בתמונות – שהוא יודע שזיווג יצליח או ייכשל. אלו דברי הבל, ומסכנים האנשים שבונים את ביתם לאור הדרכות כאלה, או שמפספסים את זיווגם הראוי כאשר אלו הסיבות לכך. יש לומר את זה לבנינו ולבנותינו, כדי שחס ושלום לא יפלו למצבי עוול ורשע, ויזכו ללמוד תורה ממלמדי תורה באמת.
(בשלח תשס"ה)
