הרב יובל שרלו (ראש ישיבת אורות שאול תל אביב וראש המרכז לאתיקה בארגון רבני צהר)פרשת משפטים מהווה נקודת זמן במעגל השנה בה יש לנצל את ההתעוררות ולהזכיר את ענייני הצדק והמשפט, כעניינים התובעים את תיקונם בעולם. ב"ה, צעדנו צעדים משמעותיים ביותר בתחום החסד. אנשי אמונה ואוהבי שמיים פועלים במסגרות החסד בהיקפים שלא יאומנו. עמותות רבות העוסקות בחסד, גמ"חים למיניהם, מגביות קבועות ומיוחדות למען משפחות שקרסו ועוד ועוד. בניו של אברהם אבינו עליו השלום ממשיכים את יסודות החסד המיוחדים שהטביע בנשמתנו. הוא אשר לימד אותנו כי גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני שכינה, ובדרכו הולכים אנו וממשיכים את עשיית החסד הגדולה.
במקביל לעולם החסד מלמדת אותנו התורה בפרשת השבוע הזו כי עלינו לבנות גם את בניין הצדק והמשפט. צדק ומשפט אינם מעשים וולונטריים, כי אם חובה של ממש; הם לא תוצאה של התרגשות נפשית והתעוררות מידת הרחמים, כי אם שיפוטיים והכרחיים בדין; הם אינם מייחסים עדיפות למסכן ולעני – להפך, התורה הזהירה אותנו "ולד לא תהדר בריבו", בדיוק שפי שהזהירה שלא לקחת שוחד ולא לאפשר לעשיר לנצל את עוצמתו הכלכלית; בעולם של צדק אין מדברים על חובות המוטלות כלפי העני והחלש, כי אם בזכויות המוענקות לו בדין, כשאין הוא חייב להתחנן לקבלן, אלא זכאי להם מעצם מהותם.
שני גופים נוספים קמו בעת האחרונה כדי להגדיל את הצד בעולם. ראשון בהם הוא החבורה הנפלאה של "במעגלי צדק", אשר ראו חובה לעצמם להיות שותפים בהנחלת הצדק ותודעתו לאומה הישראלית. הם מוציאים כתב עת העוסק בסוגיות הצדק, הם מייסדים "תו תקן חברתי" אשר תובע מבעלי העסקים לפעול בצדק כלפי קהל הלקוחות וקהל העובדים, וכן לאפשר נגישות לבעלי מוגבלויות, הזכאים לנגישות זו בדין ועוד ועוד. הקביעה הנבואית כי "ציון במשפט תיפדה ושביה בצדקה" אך מקבלת חיזוק ממעשים אלו, וחלק בלתי נפרד מישועתם של ישראל מותנה ביסוד החברה על אדני הצדק. זו מהותה של פרשת השבוע שלנו, המלמדת את העם לדבר בשפת המשפטים המיוחדת לאומה הישראלית.
מהלך נוסף הוא הקמת בית דין לדיני ממונות מיסודו של כולל ארץ "חמדה". במקומות שונים ברחבי הארץ כבר פזורים בתי דין לדיני ממונות, המציעים לציבור הרחב להתדיין בשאלות הנוגעות לסכסוכים שיש בין אדם לרעהו בבית הדין הפועל על פי ההלכה. כעת מוקם בית דין נוסף, מגובה בתלמידי חכמים עצומים, המתכוון לפעול על פי דרכה של ההלכה, בצירוף כללי האתיקה והדיון של העולם ההלכתי. מדובר באלטרנטיבה של ממש למערכת המשפט של מדינת ישראל, שאינה עומדת בעומס, ואינה משרתת את הציבור כראוי. בית דין זה יעניק למתדיינים בו לא רק תוכן של דיון על פי תורת ישראל, כי אם גם מסגרת דיון נאותה, וללא עינוי דין המהווה את אחד מסימני ההיכר של מערכת המשפט של המדינה, וגורם לאיבוד האמון במערכת החוק והמשפט. לא רק מערכת משפט כי אם גם ימי עיון והטמעה של יסודות המשפט העברי ינוהלו על ידי המהלך החיוני הזה, והוא מצטרף כאמור אל מהלכים נוספים בכיוון זה.
המגמה העליונה היא אפוא בניין אדני הצדק והמשפט כיסוד החברה הישראלית, בד בבד עם החסד העצום שפורט לעיל.
מגמה זו מתאימה מאוד לדברי הנביאים, אשר לימדו כי רצון ד' הוא בעיצוב פני חברה שהחיים בה מתנהלים לאור האמת והשלום, ולאור עשיית המשפט ואהבת החסד. מהותה של מדינה יהודית מתאפיינת גם בשערי משפט ברורים ועומדים, ובתיקון המתמיד של עוולות הנעות בחברה, תוך הקפדה שבעלי היכולת הממונית והשלטונית לא ינצלו את עוצמתם כדי לעשות עוול, ותוך הקפדה שסכסוכים שבין אדם לחבירו ימצאו מסגרת מתאימה ויעילה שתשיב את השלום למקומו, ותאפשר את בניינה של החברה במבנה הראוי והמתאים.
(משפטים תשס"ה)
