כל המאמרים במדור בראשית

"הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים" פרשת ויחי מסיימת את ספר בראשית. האבות הקימו אומה. עכשיו, כמו כל אבא טוב, יעקב מבקש

שניים מאבות האומה לקו בעיוורון חלקי לעת זקנתם. אצל יעקב נאמר: "וְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל כָּבְדוּ מִזֹּקֶן לֹא יוּכַל לִרְאוֹת", ואצל יצחק: "וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ

יעקב מבקש שלא להיקבר במצרים. רש"י מביא שלש סיבות לכך. האחת, "סופה להיות עפרה כינים" (בזמן מכות מצרים), השנייה, "ושאין מתי חוצה לארץ חיים אלא

ברכותיו של יעקב לבניו נוגעות לאופי הבנים, בהווה ובעתיד. יעקב משתמש בדימוי לבעלי חיים שונים. נלמד מכך כללים ועקרונות לעולמנו, כאן ועכשיו. בברכתו של יעקב

בתוך כל הדרמה ההיסטורית האדירה של אירועי משפחת יעקב ובניו- המכירה, הירידה למצרים, וכל דרמות המשנה הנלוות כביכול בשולי המאורעות, מתרחשת פגישה נדירה ומעניינת בין

כך סתם, לכאורה, קוטעת התורה את שטף הדיאלוג המעניין בין יוסף ליהודה בפרשת מקץ ומשאירה אותנו במתח עד לשבוע זה, פרשת ויגש. הקטיעה המלאכותית הזו

אחת השיחות שנשמעו שוב ושוב בשבוע החולף במרחבי המרשתת, היא שיחה שקיים הרב אהרן לייב שטינמן, עם אחד השואלים דבר עצה מפיו באשר להכנסת ילד