
מקורות ההלכה
הרב דוד הכהן, הנזיר הירושלמי, מעלה אבחנה מעניינת אודות גדולי פוסקי ההלכה בעם ישראל לדורותיו (קול הנבואה, ההגיון העברי השמעי, עמ' טז): "גאוני ההלכה הם

הרב דוד הכהן, הנזיר הירושלמי, מעלה אבחנה מעניינת אודות גדולי פוסקי ההלכה בעם ישראל לדורותיו (קול הנבואה, ההגיון העברי השמעי, עמ' טז): "גאוני ההלכה הם
לקראת מותו יעקב עוסק בצוואתו ליוסף ובברכות לבניו ההופכים לשבטים. האם גם בנקודת זמן זו מתעלמים מהחטא הנורא של אחי יוסף כלפיו? האם יעקב לא
פרשתנו חותמת בצוואה של יוסף לאחיו. צוואתו של יוסף דומה לזו של אביו יעקב, שניהם מבקשים שיקברו אותם לאחר מותם בארץ ישראל. אמנם הבדל גדול
ימיו האחרונים של יעקב אבינו מנוצלים לפרידה מן העולם. הפרשיות נחלקות בין הפרידה מהשבטים כולם ובין הפרידה האישית מיוסף ומשפחתו שבה נתמקד. מבנה הפסוקים תמוה,

פרשת ויחי עומדת בסימן של ברכות: ברכת יעקב לבניו, וברכת יעקב לשני נכדיו, אפרים ומנשה. מנהג קדום הוא בישראל, שמידי ליל שבת מברכים הורים את

אני יכול רק לתאר לעצמי שתקופה של בחירות היא תקופה קשה לקב"ה. כל כך הרבה מחלוקות, מריבות, פילוגים, לשון הרע ושנאה- וכל זה כמובן- למען

אחד המרכיבים של האסטרטגיה הלאומית היא הדמוגרפיה ופיזור האוכלוסין. בתורה קשור מרכיב זה למצות ישוב הארץ. תכנון אסטרטגי זה תלוי בשיקולים סוציולוגיים – של הרכב

יעקב ויוסף, שלא כאברהם ויצחק, עברו תהליך חניטה טרם הקבורה. בימינו, כאשר מקובל לקבור את המת בפרק הזמן הקצר ביותר העומד לרשות העוסקים במלאכה, מפני

פרשתנו נוגעת בהיבטים רבים ושונים של הממד המקרו – כלכלי, אחד ממרכיבי הקיום של החברה האנושית וגורם השפעה רב עוצמה על תהליכים היסטוריים. פרעה מבין

הביטוי "החלום ושברו" מופיע במלחמת גדעון עם מדין, כאשר חייל מצבא מדין סיפר את חלומו לרעהו: "וַיְהִי כִשְׁמֹעַ גִּדְעוֹן אֶת מִסְפַּר הַחֲלוֹם וְאֶת שִׁבְרוֹ וַיִּשְׁתָּחוּ