שכנוע עצמי תחילה

שכנוע עצמי תחילה
עו"ד אליהו נימני

פירוש רש"י על הפסוק "בראשית ברא אלוקים", הוא ללא ספק, פירוש רש"י המפורסם ביותר, ובהיותו גם פירוש "ציוני" הוא אולי גם האהוד ביותר על חלקים נרחבים בעם.
אך כפי שנראה, דברי רש"י מעוררים מספר שאלות, אך קודם לשאלות נביא את דברי רש"י כלשונם:
"אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל את התורה, אלא מהחודש הזה לכם, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל, ומה טעם פתח מבראשית? משום כח מעשיו הגיד לעמו, לתת להם נחלת גויים, שלא יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם שכבשתם ארצות ז' גויים, הם אומרים להם כל הארץ של הקב"ה היא הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו"
דברי רש"י מעוררים שלוש שאלות :
האחת -שאלה שמעורר הרמב"ן: כיצד ר' יצחק חשב מלכתחילה שצריך להתחיל את התורה מהחודש הזה לכם ולא מבריאת העולם. אם כל הכבוד למצות החודש הרי ברור שבריאת העולם, חשובה יותר, מאחר שהיא יסוד ושורש האמונה שיש בורא לעולם והיא מקור הסמכות להטלת המצוות, ולכן לא ברורה מלכתחילה שאלת ר' יצחק מדוע לא התחילו בפרשת החודש.
אלא ר' יצחק לא התכון לפרשת החודש במובנה הספציפי כמצווה ראשונה אלא ליציאת מצרים בכללותה שמקומה בתורה ישראל ובמחשבת ישראל מורם ונעלה על בריאת העולם. (ההוכחה לכך למשל , היא כדברי הכוזרי שבדיברה הראשונה של עשרת הדיברות, נאמר "אני ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים" והכוזרי אומר שלא נאמר אלוקי השמים והארץ ולא בורא העולם).
מאחר וחשיבות יציאת מצרים עולה על בריאת העולם, מובנת תמיהת ר' יצחק למה לא התחילה התורה בפרשה זו, דהיינו ביציאת מצרים וכעת הולמת ביותר תשובת ר' יצחק, כך שלמרות חשיבות יציאת מצרים על בריאת העולם, פתחה התורה בבריאת העולם כדי להדגיש את הקשר בין ארץ ישראל ועם ישראל. קשר שהתורה ראתה אותו כה חשוב עד כדי כך שהעדיפה אותו על כל החשיבות שיש ביציאת מצרים.
שאלה שנייה, ששואלים בעלי התוספות: רש"י אומר שזו מצווה ראשונה שנצטוו בה ישראל (אגב, פסקה זו לא מופיעה במקורות האחרים וזו כנראה פרשנות של רש"י) מכל מקום, כיצד רש"י אומר שזו מצוה ראשונה הרי קדמה לכך מצוות מילה וגיד הנשה. כך לדוגמא אנו יודעים שאברהם מל את יצחק, כך משה שלא מל את בנו מלאך המות רצה להרגו. דהיינו מצוות ברית מילה הייתה מושרשת, אז כיצד רש"י אומר שמצוות החודש היא ראשונה?.
התשובה לכך נמצאת בדברי רש"י עצמו שאומר זו "מצווה ראשונה שנצטוו בה
ישראל".. דהיינו המצווה הראשונה שנצטונו כעם ישראל ולא כבודדים. מצוות
מילה הוטלה בתחילה על בודדים ולא על עם ישראל ואילו מצוות החודש היא
הראשונה שהוטלה עלינו כעם.

השאלה השלישית: מה טעם יש לומר לאומות העולם שה' ברא את העולם ונתן לנו את ארץ ישראל, הרי ברור שאומות העולם שאינם מכירים בכך כי התורה ניתנה ע"י ה', לא ישתכנעו מטיעון זה כי ארץ ישראל שייכת לעם ישראל ועל כן לא הייתה כל סיבה לפתוח בפסוק זה את התורה.
ראשית יש לשים לב לניסוח של רש"י "כח מעשיו הגיד לעמו". שקודם עם ישראל יהיה משוכנע בזכותו של ארץ ישראל וכאשר עם ישראל יאמר לאומות העולם כי יש לו זכות על ארץ ישראל, אומות העולם כנראה לא ישתכנעו בזכותנו על ארץ ישראל , אך ישתכנעו שאנו משוכנעים שארץ ישראל שלנו וגם לכך יש משקל רב שכן יש הבדל בין מצב שבו האדם שאותו מבקשים לשכנע יודע שהמשכנע עצמו לא משוכנע בטענתו, לבין מצב שהוא חושב שהמשכנע בטוח בצידקתו.
שנית, וזה העיקר, מה עוד שנראה כי דברים אלו נכונים היום יותר מתמיד. עיקר דבריו של רש"י לא נועד כדי לתת תשובות לאומות העולם אלא כל המסר שברש"י נועד לעם ישראל עצמו. זו הסיבה שרש"י נוקט במילים, "כח מעשיו הגיד לעמו", דהיינו המטרה היא להגיד לעמו, שעם ישראל עצמו ידע יכיר ויהיה משוכנע בזכותו על ארץ ישראל ומכוח מה ניתנה לנו. התורה ראתה בזה ערך כה חשוב עד שפתחה בכך את התורה. שכן, לשכנוע פנימי עצמי זה, יש כוח ועוצמה המחזקים את יכולת נחישותנו ומגבירים את ההקרבה והמסירות לאחוז בארץ ישראל ולכן כאשר אנו עצמנו נהיה משוכנעים בזכותנו על ארץ ישראל במילא איש לא יוכל ליטול אותה מאיתנו.

תשס"ז