בפרשת אמור התורה מספרת על קטטה שפרצה במחנה: "וַיֵּצֵא בֶּן אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית וְהוּא בֶּן אִישׁ מִצְרִי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּנָּצוּ בַּמַּחֲנֶה בֶּן הַיִּשְׂרְאֵלִית וְאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי"
בסוף פרשתנו מזכירה התורה אירוע חריג בחומרתו: "ויצא בן אשה ישראלית והוא בן איש מצרי בתוך בני ישראל וינצו במחנה בן הישראלית ואיש הישראלי. ויקוב
הפולמוס על אופייה הציבורי של השבת בישראל מחייב, כמו בכל דיון הראוי לשמו, עשיית סדר לוגי בנושאים העומדים על הפרק, כיוון שלעתים מזומנות נשמעות בו
גאל גרינוולד ראש החטיבה להתיישבות בפרשתנו מצווה התורה על ספירת העומר החל ממחרת השבת ועד לחג השבועות. בסופה של פרשה זו התורה מצווה "להקריב מנחה
וורט ידוע ומוכר מחבר בין שמות שלוש הפרשות אחרי-מות-קדושים-אמור, כפתיח לדברי הספד. בשבת המיוחדת הזו שאחרי רצף הימים הלאומיים: יום השואה, יום הזכרון ויום העצמאות,
"וְסָמַךְ אַהֲרֹן אֶת-שְׁתֵּי יָדָו, עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר הַחַי, וְהִתְוַדָּה עָלָיו אֶת-כָּל-עֲוֺנֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל… וְנָתַן אֹתָם עַל-רֹאשׁ הַשָּׂעִיר, וְשִׁלַּח בְּיַד-אִישׁ עִתִּי הַמִּדְבָּרָה. וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו אֶת-כָּל-עֲוֺנֹתָם,
אחד הפסוקים שיודעים אנו לשנן מטל שחר ילדותנו – 'מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן – וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹקֶיךָ אֲנִי ה" (ויקרא יט,לב). המחנכים הצליחו להטמיע
מהו הפסוק הבסיסי ביותר בתורה? כולנו מכירים את התשובה מתוך הספרא: "ואהבת לרעך כמוך, רבי עקיבא אומר: זה כלל גדול בתורה" (קדושים, פרשה ב, פרק
פרשת אחרי מות נפתחת בסדר עבודת הכהן הגדול בבית המקדש ביום הכיפורים. אחד מרגעי השיא של יום הכיפורים היה אותו הרגע שהכהן הגדול נכנס אל
בשנים הראשונות של הופעת המדיה הממוחשבת בעולמנו, רווחה מאד התופעה של הורדת קבצים 'פיראטית' – קובצי מוזיקה וסרטים, למחשבים פרטיים. באותן שנים נכתבו בירורי הלכה
