
חוקי 'דה-מורגן' ופדיון בכורות
"כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לְכָל בָּשָׂר אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ ל-ה' בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה יִהְיֶה לָּךְ אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה אֵת בְּכוֹר הָאָדָם וְאֵת בְּכוֹר הַבְּהֵמָה הַטְּמֵאָה תִּפְדֶּה: וּפְדוּיָו מִבֶּן

"כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לְכָל בָּשָׂר אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ ל-ה' בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה יִהְיֶה לָּךְ אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה אֵת בְּכוֹר הָאָדָם וְאֵת בְּכוֹר הַבְּהֵמָה הַטְּמֵאָה תִּפְדֶּה: וּפְדוּיָו מִבֶּן
ד"ר יושי פרג'ון אונ' בר-אילן ידוע לכל שקורח מרד במשה ונענש על כך במוות נורא. למרבה ההפתעה איש אינו יודע בוודאות מהו אותו מוות נורא
המדרש הקובע: "קרח שפיקח היה מה ראה לשטות זו"? מניח שקרח פיקח היה. והשאלה היא, מנין למדרש מידע על טיבו של קורח, שהרי התורה הקדישה
מרים סמואל אשת און בן פלת הצילה בחכמתה את בעלה ואילו אשת קרח היא היא שהיפילתו. "חכמת נשים בנתה ביתה ואיולת בידיה תהרסנה" [משלי יד,א].
אין הרבה חדש תחת השמש. מתוך הקריאה בפרשתנו לומדים אנו, בדומה לסיפורים מקראיים אחרים, על קנאה ומריבה על הבכורה ולמי מגיע יותר. מקריאת הפסוקים יש
דמותו של קרח היא סמל מובהק של מרידה בה' ובשליחיו הנאמנים, משה ואהרן. קרח מורד לא רק בעצמו, כי אם גם מתסיס את הרבים אחריו,

כאשר קורח ומאתיים וחמישים נשיאי העדה נקהלו על משה ואהרן בטענה שהשניים התנשאו מעל העם, ולקחו לעצמם את המנהיגות, משה הציע להם את מבחן מחתות

מחלוקת קורח יצרה רעידת אדמה בעם ישראל, והפכה סמל ל"מחלוקת שאינה לשם שמים", ש"אין סופה להתקיים" (אבות ה יז). "אמרו חכמים: חכם גדול היה קורח
התנגשות התרבויות מופיעה לעתים בדיון על התנגשות התרבויות. מעולמו של הרב קוק זצ"ל למדנו כי לתרבות ולאומנות יש תפקיד עצום – להניע את ביסום העולם

המתנשא כולו משדר אגו. הליכתו- כבוד. הוא בטוח שהשמש זורחת רק עליו. הוא משוכנע שכל החוכמה, הנוי, ההדר והיופי מרוכזים אצלו. שפת הגוף שלו אומרת