מהפכות
דרישת משה מפרעה לשלח את עם ישראל היא דרישה מתבקשת. הניצול והפגיעה בערכים האנושיים הבסיסיים שמלווים את השיעבוד – חייבים להיפסק. הסירוב השאנן והשחצנות הבוטה
דרישת משה מפרעה לשלח את עם ישראל היא דרישה מתבקשת. הניצול והפגיעה בערכים האנושיים הבסיסיים שמלווים את השיעבוד – חייבים להיפסק. הסירוב השאנן והשחצנות הבוטה
המצווה הראשונה שנצטוו בה ישראל היא קידוש החדש. אמנם עוד לפני כן נצטוו האבות במצוות כגון: גיד הנשה ומצוות מילה, אבל מצוות אלו ניתנו ליחידים
הפרשה עוסקת בשלש המכות האחרונות, במהות הלילה בו עם ישראל אוכל את זבח הפסח ובראיה היסטורית בה הוא מתחיל את מסעו כעם. שוב גם בולטת

משחר ההיסטוריה האנושית ביקש האדם לכלכל את מעשיו במסגרת זמן מאורגנת ומסודרת. כדי לעשות זאת, הוא בחר בתופעה קוסמית החוזרת על עצמה בצורה קבועה. לאחר

מאמרינו מוקדשים להתבוננות בפרשה מזווית מבט אסטרטגית, לבירור מהם 'אבני היסוד' של האסטרטגיה הלאומית באספקלריה תורנית. זאת בשל הצורך החיוני בפיתוח חשיבה אסטרטגית בדורנו, בעת

האם היציאה ממצרים וזיכרונה הופכת את המאמינים בריבונו של עולם לאנשים טובים יותר ומוסריים יותר ? האם עצם העובדה שאדם מתייחס אל העולם הזה כמי

הרב אליעזר שנוולד הכתוב מתאר דו-שיח קשה בין משה רבנו לקב"ה על רקע ההרעה בשעבוד, והפער שבין הציפיה של משה רבנו מאופן התנהלות הגאולה, לבין

המכות שניחתו על פרעה ועל העם המצרי, היו חלק מהבטחת ה' לאברהם אבינו בברית בין הבתרים: "וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי" (בראשית טו',יד').
המשימה להוציא את עם ישראל ממצרים הוטלה על משה ואהרן כמשימה צבאית ממש. ״הם המדברים אל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל ממצרים, הוא
הליכתם המשותפת של משה ואהרן לשליחות מתוארת פעמיים בשני פסוקים סמוכים. בפסוק הראשון נאמר: 'הוּא אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה אֲשֶׁר אָמַר ה' לָהֶם הוֹצִיאוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל