
זיכרון יציאת מצרים באסטרטגיה הלאומית
מאמרינו מוקדשים להתבוננות בפרשה מזווית מבט אסטרטגית, לבירור מהם 'אבני היסוד' של האסטרטגיה הלאומית באספקלריה תורנית. זאת בשל הצורך החיוני בפיתוח חשיבה אסטרטגית בדורנו, בעת

מאמרינו מוקדשים להתבוננות בפרשה מזווית מבט אסטרטגית, לבירור מהם 'אבני היסוד' של האסטרטגיה הלאומית באספקלריה תורנית. זאת בשל הצורך החיוני בפיתוח חשיבה אסטרטגית בדורנו, בעת

האם היציאה ממצרים וזיכרונה הופכת את המאמינים בריבונו של עולם לאנשים טובים יותר ומוסריים יותר ? האם עצם העובדה שאדם מתייחס אל העולם הזה כמי

לפעמים צריך לכתוב את העמדות הפשוטות. לפעמים צריך להזכיר כי הצבא אינו חס ושלום האויב שלנו – להפך, הוא אבר מאבריה של המדינה, שחיינו בדרך

בפרשת בא מצווה התורה על המצוה הראשונה – קידוש החודש: "החודש הזה לכם ראש חדשים, ראשון הוא לכם לחודשי השנה" (שמות פרק יב א). מצווה

רבי שמואל מסוכטשוב – ה'שם משמואל' שתי גישות בהסברת מצוות ה'. האחת מבקשת לנסות להסביר את המצוות גם בכלים מדעיים הידועים לנו. לדוגמא, מחקרים אודת

בפרשת השבוע משה מתבשר כי שליחותו הנתקלת באטימות לב מצד פרעה מכוונת מלמעלה. "ויאמר ד' אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו

לקראת צאתם ממצרים נצטוו בני ישראל לקחת שה לבית אבות שה לבית, לשחוט אותו, ולאכול אותו בחיפזון על מצות ומרורים. לכל הפעולות האלה הייתה משמעות

תיאורי יציאת ישראל ממצרים מלאי הוד קדומים, וגילוי א-להי כביר. ניכרת בכתובים המגמה הפדגוגית המובהקת, שמחדדת את העובדה שניסי יציאת מצרים לא נועדו רק לדורם,

הפטרת השבוע מזכירה בתוכנה את הפטרת השבוע הקודם מספר יחזקאל. גם כאן מדובר במפלתה של מצרים בידי בבל, כשהפעם מזהה הנביא ירמיה חשש של ישראל
עשר המכות שחוו מצרים מקפלות בתוכן תהליך חינוכי שעברו המצרים, בני ישראל והעולם כולו. על פי האברבנאל, חלוקת המכות לשלוש הקבוצות כפי שקבע רבי יהודה