ולא תענה על ריב לנטות אחרי רבים להטות
המקור היסודי המחייב את ההליכה אחר הרוב נמצא בפרשת השבוע שלנו. ברם, למעשה הוא אומר את ההפך הגמור: "לא תהיה אחרי רבים לרעות, ולא תענה
המקור היסודי המחייב את ההליכה אחר הרוב נמצא בפרשת השבוע שלנו. ברם, למעשה הוא אומר את ההפך הגמור: "לא תהיה אחרי רבים לרעות, ולא תענה
הרב דוד לאו הרב הראשי למודיעין מתוך הדגשת התורה "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" למדנו כי קיים קשר ישיר בין דיני הנזיקין וחובת האחריות של
בסוף פרשת משפטים מופיעה סדרת פסוקים שמחייבת הסברים מעמיקים. הכתוב אומר כך (שמות כד, ג-ז): "וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיְסַפֵּר לָעָם אֵת כָּל דִּבְרֵי ה' וְאֵת כָּל

ביקורת חריפה, לעתים מלווה במיני פולסי דנורא, קללות ונאצות, חרפות וגידופים על מנהיגי השלטון, שופטיו ושוטריו , ואפילו תקיפה פיזית והשלכת נעליים, מאפיינת באחרונה חלקים
בפרשתנו מתוארת מריבה, המתקיימת בין שני אנשים, שבסופה האחד נחבל באחד מאיבריו התורה קובעת עונש לחובל: וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ וְלֹא
מזמור ל"ב לספר תהילים פותח במילים: "לְדָוִד מַשְׂכִּיל אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה" (פס' א'). את מי משבח דוד? מיהו "נשוי פשע כסוי חטאה"? מסביר
עמוס בר דע פרשת משפטים עתירה במצוות (ג"נ מכלל תרי"ג) שחלקן הגדול בכלל מצוות שבין אדם לחברו המתייחסות לסדר נזיקין אשר בתושבע"פ. בתקופה האחרונה התקיים
חלק ממצוות התורה בא להזהיר את עם ישראל, מפני השפעת תרבויות זרות על זהותו. בפרשה שלנו הקב"ה מבטיח: "ושלחתי את הצרעה לפניך וגרשה את החוי
הרב ד"ר אמיר משיח רב ביכנ"ס לצעירים כפר גנים ג' כאשר העבד העברי מסרב לצאת לחופשי, רוצע אדוניו את אוזנו במרצע ובכך הוא הופך לעבד

הרב חגי לונדין \מוסד העבדות נתפס על פי רוב בימינו כעיוות מוסרי אשר האנושות ברובה הגדול השתחררה ממנו. התפיסה הליברלית-הומניסטית, המשמשת כיום כתבנית החשיבה הבלעדית